יום שלישי, 25 במרץ 2014

קוביות תמרים, אגוזים, מרציפן ושוקולד

מכירים מוצרט-קוגל? כדורי השוקולד-מרציפן-נוגט הארורים האלה היו אחראים במידה רבה לילדות השמנמנה שלי הודות לקרובי משפחה בווינה שנהגו להגיע לארץ עם מזוודות מלאות בהם. אז השבוע מישהו מהעבודה חזר מחו"ל עם הקופסה האדומה המוכרת ועורר בי קרייב נוסטלגי נוראי, בהשראתו אלתרתי את המתכון הבא מכל מיני דברים שהיו לי בבית ונועדו לשימושים אחרים.
ממש במקרה, מבלי להתכוון, יצא ה-דבר ה-טעים ביותר שהכנתי מימיי.
אני לא מגזימה, ואנחות העונג המביכות שנפלטו היום במשרד מכל מי שטעם - מגבות אותי.

קוביות בגרסה א'


אם השילוב של תמרים ואגוזים נראה לכם כמו מן חטיף-בריאות מצ'עמם - שכחו מזה. מדובר בממתק אלכוהולי למבוגרים, שאין דבר בינו לבין "חטיפי אנרגיה" משמימים.
ולמרות שאני לא נוטה להשתתף במירוצי ההכנות לחגים, ממש במקרה הוא גם מתאים לפסח.

משולשים - בחיתוך עקום - בגרסה ב'


כמה הערות לפני שמתחילים:

1. במתכון יש 4 שכבות - בסיס תמרים, שכבת מרציפן, קרם אגוזי לוז וציפוי שוקולד. לא יקרה אסון אם תוותרו על שכבת המרציפן, או קרם האגוזים, או הציפוי, אבל אני יכולה לערוב למדהימות של הממתק הזה רק עם כל ארבע השכבות. המתכון אולי ארוך, אבל ההכנה היא משחק ילדים - רק ערבוב חומרים והרכבה.

2. שונאי המרציפן, הסכיתו ושמעו - מרציפן לא חייב להיות מרציפני. מה שהופך עיסת שקדים טחונים ל"מרציפן" הוא תיבול של שקדים מרים, והתיבול הזה אינו חובה. לשקדים הרגילים יש טעם עדין וניטרלי שאפשר לתבל בהמון דרכים אחרות: קפה ו-וניל. תפוזים. מי פריחת הדרים. קינמון. אני, במקרה, מטורפת על מרציפן, אבל אני מפצירה בשונאי המרציפן לא לוותר על השכבה הזו ופשוט לתבל אותה בטעם אחר, או להשאיר בטעם טבעי של שקדים רגילים.

3. גם שקדים אתם לא אוהבים? אוף. אתם קשים. אז הנה סוד: כל סוג של אגוזים טחונים לאבקה מעורבבים במעט נוזל ממותק יוצר את אותו "בצק" שרק לצורך הנוחות אני אקרא לו מרציפן. אפשר לוותר על השכבה הזו, אבל חבל לוותר על שכבת המרקם שהיא מעניקה. טוב. אני חופרת. די. (אבל מי שבא לו לנסות סוג אחר של "מרציפן" - אני אשמח לתת רעיונות)

4. שכבת קרם האגוזים מכילה חמאת אגוזי לוז שניתן להשיג בחנויות טבע. כמו כל חמאות האגוזים (חוץ מחמאת בוטנים), גם החומר הזה יקר להחריד, אבל מי שיש לו מעבד מזון תותח - לי אין:( - יכול להכין אותה בעצמו פשוט ע"י טחינה של אגוזים קלויים עד קבלת מחית.

5. ומילה אחרונה לגב' מה-את-עושה-כל-היום, העוקבת היחידה והאהובה של הבלוג: הבראוניז ללא בראוניז שלך - מתכון אדיר, אגב - היו מקור ההשראה לשכבת התמרים, וסליחה שקצת התעללתי בו, אבל זה רק בגלל שאין לי מעבד מזון.

יאללה, לעבודה:

לבסיס התמרים
כ-18 תמרי מג'הול מגולענים
2/3 כוס קקאו
1 כוס שקדים טחונים לאבקה (כ-100 גר')
50 גר' אגוזי לוז קלויים עם מלח(!), משופשפים מעט בין הידיים להסרת הקליפה ושבורים גס
מים רותחים
קמצוץ מלח

לקרם אגוזי לוז
2 כפות גדושות מחית אגוזי לוז (לא ממותקת)
20 גר' (2 קוביות מטבלת שוקולד בת 5 שורות) שוקולד מריר
1 כפית קקאו
כ-1/3 כוס חלב סויה/שקדים/רגיל
תמצית וניל

למרציפן
2 כוסות שקדים טחונים לאבקה (כ-200 גר')
1/4 כפית תמצית שקדים איכותית
ליקר אמרטו (בכוונה לא מציינת כמות - מדובר בכמה כפות)
סירופ מייפל (כנ"ל)

לציפוי שוקולד מתקשה
80 גר' שוקולד (שארית החפיסה מהקרם)
1 כפית גדושה שמן קוקוס מוצק

הכנה:
1. מניחים את התמרים המגולענים ואת הקקאו בקערה, יוצקים מעט מים רותחים, מערבבים עד שהקקאו נמס ומשהים ל-10-20 דקות. (כמה מעט מים? לא להציף. המים נועדו לרכך את התמרים ולהמיס את הקקאו, וצריך לשים את המינימום האפשרי.) אגב, אם היה לי בבית - הייתי מוסיפה גם שלוק של וויסקי בשלב הזה:)

2. ממיסים את כל חומרי הקרם כ-30 שניות במיקרו, או מעל מים רותחים תוך ערבוב, עד שנוצר קרם חלק ומבריק. הקרם לא מאד מתוק, וכך אני אוהבת אותו, אבל אפשר, כמובן, להוסיף המתקה לפי הטעם- עדיף נוזלית כמו מייפל או אבקת סוכר, כי סוכר רגיל לא יימס ויפגע במרקם.

3. להכנת המרציפן (או ה"מרציפן"), מניחים את 2 כוסות השקדים הטחונים בקערה, מטפטפים את תמצית השקדים ומערבבים. מוסיפים את הנוזלים (סירופ מייפל וליקר) כף אחר כף בהדרגה ומערבבים היטב לאחר כל הוספה. בהתחלה העיסה תהיה פירורית, ולאט לאט היא תהפוך ל"בצק" אחיד ונוח לרידוד. (מכיוון ששני הנוזלים מתוקים, אני משאירה לכם לקבוע את היחס בין המייפל לאלכוהול. אני השתמשתי בכף אחת של מייפל והשאר - 2-3 כפות - ליקר.)

4. לאחר ההשרייה, מערבבים את תערובת התמרים והקקאו במזלג ומנסים למעוך את התמרים כמה שיותר לעיסה אחידה. מוסיפים את השקדים הטחונים, האגוזים השבורים והמלח ומערבבים היטב. אם במקרה שמתם יותר מדי מים בהתחלה, אפשר להוסיף עוד שקדים טחונים, עד שנוצרת עיסה נוחה לעבודה (לשיטוח בתבנית).

5. משטחים את עיסת התמרים לשכבה ישרה בתבנית קטנה ושטוחה (העיסה לא צריכה למלא את התבנית מכיוון שממילא נחתוך אותה לקוביות. צריך רק לעצב ריבוע או מלבן אחיד בגובה של כסנטימטר), ומורחים מעליה את קרם האגוזים בשכבה אחידה.

6. מרדדים את המרציפן לעלה בגודל עיסת התמרים (נוח לעשות את זה על ניילון נצמד) ומניחים אותו על שכבת הקרם.

7. להכנת הציפוי, ממסים את השוקולד והשמן במיקרו או מעל אדים עד קבלת קרם מבריק.

8. עכשיו יש שתי אפשרויות: או שמצפים בשוקולד בשלב זה ופורסים לריבועים לאחר קירור כשהשוקולד התקשה, או שמכניסים את התבנית למקרר לכמה שעות, פורסים לקוביות לאחר הקירור ומצפים בשוקולד כל קובייה בנפרד. בכל מקרה - זה אום נום נום!

9. עכשיו נהוג להגיד "לשמור במקרר בקופסה אטומה" וכמה זמן זה אמור להחזיק - אין לי מושג, אבל יש לי תחושה שאין סיכוי שהדבר המעולה הזה ישרוד במקרר עד קלקול.

יום שבת, 15 במרץ 2014

עוגיות שוקולד-צ'יפס טבעוניות מושלמות

להלן תוצאות מחקר שערכתי בעוגיות שוקולד-צ'יפס טבעוניות:
-         שמן רגיל נותן תוצאה נחמדה, אבל שמן קוקוס נותן תוצאה נהדרת.
-         לעבוד עם שמן קוקוס מומס באפיה זה די מעצבן ומלכלך: קודם צריך להמיס אותו, אבל אז בערבוב עם שאר הנוזלים הקרים במתכון הוא מתקשה במהירות  ויוצר גושישים מעצבנים. בניגוד למתכונים אחרים, שבהם רצוי לחמם מעט את הנוזלים שבאים במגע עם שמן הקוקוס, במתכון זה זה בסדר גמור לערבב את השמן המומס עם נוזלים קרים. בלילה גושישית זה בסדר.
-         במתכון המקורי יש חצי כוס שמן קוקוס. עכשיו, שמן קוקוס הוא מאד מאד, אהמ, שמנוני. כלומר, מדובר ב-100% שומן טהור (אם כי בריא, במינונים מדודים), שזה אפילו יותר מחמאה, מה שאומר שבכל מתכון מטובען אפשר לקצץ בשקט רבע מכמות השומן אם משתמשים בשמן קוקוס, אבל יש גם מתכונים טבעוניים-במקור שמגזימים. אני החלפתי רבע כוס שמן ברסק תפוחים.
-         ברור שאפשר להשתמש ברסק תפוחים קנוי, אבל לא ברור לי למה מישהו יבחר להשתמש במוצר תעשייתי כשכל מה שצריך הוא תפוח קלוף מבושל 5 דקות במיקרו עם טיפת מים ומרוסק במזלג לרסק מושלם.
-         סוכר: זה לא סתם שכל מתכון מסורתי לעוגיות שוקולד-צ'יפס כולל חצי כמות סוכר רגיל וחצי כמות סוכר כהה דחוס. אני לא משתמשת בסוכר לבן, לכן סוכר "רגיל" אצלי הוא דמררה, אבל אין תחליף לסוכר הכהה הלח והדחוס בעוגיות האלה. לא מייפל ולא אגבה. דונט איבן טריי.
-         מעולם לא הבנתי מה הקטע ב"בצק עוגיות" לא אפוי שאנשים כל כך אוהבים לנשנש, עד כדי כך שהוא הפך למוצר בעל ערך בויקיפדיה, אבל כשליקקתי את האצבעות במהלך הכנת העוגיות האלו העניין התחיל להתבהר. זה הבצק הטעים ביותר שליקקתי אי פעם מהאצבע.
ערימת עוגיות מתקררות

חומרים:
1 כף גדושה שמן קוקוס מוצק – מומס
2 כפות רסק תפוחים
½ כוס סוכר חום כהה דחוס
¼ כוס סוכר דמררה/לבן
¼ כפית מלח
1 כפית תמצית וניל (אני שמתי תמצית תפוז)
¼ כוס חלב (סויה, אורז, מה שיש)
2 כוסות קמח (אני השתמשתי בכוס קמח מלא וכוס קמח כוסמין מלא)
1 כפית אבקת אפיה
1 כפית אבקת סודה
¾ כוס שוקולד צ'יפס, או שוקולד קצוץ

הכנה:
מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים תבנית בנייר אפיה
טורפים במזלג (ועדיף להקציף במקצף, אני פשוט איבדתי את שלי במעבר דירה) את השמן, הרסק, הסוכרים, החלב והתמצית
מערבבים את הקמח עם אבקת האפייה, הסודה והמלח, והשוקולד צ'יפס
מאחדים את שתי התערובות
בעזרת כפית מסדרים כדורי בצק בתבנית ואופים בין 10-8 דקות.