גלידות אבוקדו מופלאות

סופסוף הגשמתי חלומצ'יק וקניתי מכונת גלידה. מבלי לפרסם (לא שזה יעזור למישהו, בפינת הרשת הנידחת שלי) – היא קטנה, נוחה לתפעול וזולה מאד. כמה זולה? פחות מ-300 ₪ כולל משלוח מהיום להיום. לאחר לילה של הקפאת המיכל הפנימי, יצקתי לתוכו את התערובת שהכינותי-מראש, הפעלתי את המכונה, ולאחר 20 דקות היתה לי גלידה גלידתית לגמרי. זה היה מרגש.

אמנם כבר התנסיתי בעבר בקינוחי אבוקדו, חלקם היו מוצלחים יותר וחלקם פחות, אבל הנקודה היא שהקומבינציה הזאת קמה ונופלת על איכות האבוקדו.

נהוג לחשוב שעונת האבוקדו היא בחורף, אבל דווקא האבוקדואים שיש כרגע (יוני) בשוק – הגדולים עם הקליפה הקשה, המרקם הנימוח והטעם האגוזי  - מושלמים למתכונים מתוקים שבהם הם משמשים על תקן המרכיב הקרמי. אין טעם לנסות להכין קינוחי אבוקדו עם אבוקדואים מהסוג המימי עם הקליפות הדקות. ואין טעם לנסות עם אבוקדו פחות ממושלם – בשל בדיוק במידה הנכונה וללא כתמים שחורים.

גלידת שוקולד-אבוקדו עם נגיעת תפוז

צריך:

100 גר' שוקולד מריר איכותי

½ אבוקדו גדול

1.5 כוסות חלב (אני השתמשתי בחלב אגוזי לוז. מומלץ)

5 כפות סירופ מייפל אמיתי*

טיפת תמצית וניל

טיפת תמצית תפוז (לא חובה אבל מאד מומלץ)

1. ממסים את השוקולד על אדים או במיקרו.
2. מבלנדרים את יתר החומרים לשייק קרמי סמיך.
3. יוצקים את קרם האבוקדו לשוקולד המומס ומערבבים היטב.
4. מקררים את התערובת במקרר מספר שעות לפני שמכניסים אותה למכונת הגלידה.

כבר הסכמנו שאני לא יודעת לצלם, אז התמונה לקוחה מכאן. אבל כך בדיוק זה נראה, אם היתה לי קערית יפה כזאת ומשטח עץ דקורטיבי להניח אותה עליו.

גלידת אבוקדו-שקדים

* שהיתה אמורה במקור להיות גלידת אבוקדו-קוקוס, אבל פחית חלב הקוקוס שהיתה לי התגלתה כמקולקלת, ומה שנשאר היה חלב שקדים. וטוב שכך, כי יצא מדהים.

צריך:

1 אבוקדו גדול

2 כוסות חלב שקדים

½ כוס סירופ מייפל אמיתי

טפטוף תמצית שקדים

שפריץ מיץ לימון

מבלנדרים את כל החומרים לשייק סמיך וקרמי. מוודאים שהוא מתוק יתר על המידה* (ר' הערות)

מקררים מספר שעות במקרר לפני שמכניסים למכונת הגלידה.

הערות:

• אפשר להשתמש בכל ממתיק אחר במקום הסירופ מייפל, ובלבד שיהיה נוזלי. אם משתמשים בסוכר רגיל יש להמיס אותו במים רותחים (או להכין סירופ סוכר) לפני ההכנה.
• התערובת עובדת נפלא גם בתור קרם, למי שאין לו מכונת גלידה, אבל במקרה זה אפשר, ורצוי, להפחית את כמות הממתיק לחצי. תערובות לגלידה צריכות המתקה מסיבית מכיוון שהקפאה מפחיתה מאד את רמת המתיקות.
• לפוחדים: הגברת באתר ממנו לקחתי את תמונת הגלידה-שוקולד טוענת שלמחרת יום ההכנה טעם האבוקדו מתנדף. ואני טוענת שאם האבוקדו נהדר ובשל בדיוק במידה הנכונה, אין טעם שיתנדף.
• הכמות במתכונים מילאה כחצי מיכל של ליטר.

צ'נקי מנקי!

כרגיל, התמונה לא שלי, היא מ"כרוב באהבה"(?), אבל נראית הכי קרוב למה שיצא לי. המתכון, לעומת זאת, הוא כן שלי.

היו ימים שבהם אכלתי בן אנד ג'ריס. הייתי מתיישבת עם פיינט מול הטלוויזיה (בימים שבהם עוד היתה לי טלוויזיה) ורק "מיישרת". רק שתיים-שלוש-עשר כפיות. רק כדי ליישר את המפלס. איכשהו תמיד הייתי מוצאת את עצמי לפתע מגרדת את תחתית הקרטון ולא מבינה איך זה קרה. כולה יישרתי, מה. לא יכול להיות שנגמר. מצד שני, היו ימים בהם ישבתי במשרד והתפתלתי במשך שעות כדי למצוא תנוחה שבה הג'ינס לא יחסמו לי לגמרי את מעבר החמצן למוח. אנלויודעת, יכול להיות שהיה קשר בין המקרים.

היום אני כבר לא מסוגלת לאכול גלידות שמנת כבדות, אבל עדיין יש לי רגשות חיבה חמימים לצ'נקי מנקי של בן אנד ג'ריס, בטעם בננה עם חתיכות שוקולד ואגוזים.

אולי שמתם לב שקצת חם שם בחוץ, וגלידות אינן מותרות אלא אמצעי הישרדות בסיסי.

בננות קפואות הן חומר גלם נהדר לגלידות. אנשים טובים ובריאותניים ממני פשוט מרסקים אותן בבלנדר בלי תוספות, או עם פירות אחרים, ומקבלים מחית נחמדה במרקם של גלידה, אבל אני עדיין מעדיפה את הגלידות שלי עשירות בטעם, ועם "חתיכות".

הצ'נקי מנקי שלי

קשה לי להעריך כמות מנות, היא תלויה לגמרי בקיבולת שלכם למתוקים. מהכמויות שלי מתקבל 2/3 מיכל של חצי ליטר:

2 בננות, פרוסות וקפואות

1 כפית קפה מגורען

½ כפית תמצית וניל

1/3 כוס סירופ מייפל אמיתי (כן, זה פאקינג  יקר. ספרו לי על זה. אפשר גם סתם סוכר,  עדיף מהסירופים הסינתטיים בבקבוק לחיץ הנפוצים בסופר, אבל פחות משליש כוס, כי סירופ מייפל אמיתי לא כזה מתוק)

1/3 כוס חלב סויה (או סתם חלב, או מים)

1 כף חמאת בוטנים טבעית, ללא תוספות (כזו שברשימת הרכיבים שלה כתוב "בוטנים". וזהו.) אפשר גם יותר. השומן מונע מהתערובת לקפוא לכדי גוש קרח, אני סתם מתקמצנת על שומן.

2 קוביות שוקולד מריר, קצוצות

1 חופן אגוזי פקאן, קצוצים

מבלנדרים את כל החומרים פרט לשוקולד והאגוזים הקצוצים.

מוסיפים אותם למחית שהתקבלה.

מקפיאים.

עכשיו מגיע טיפ: אם אין לכם מכונת גלידה (נכון שאין לכם?) ההוראות הסטנדרטיות להכנת גלידה ביתית מבקשות מכם לערבב את התערובת כל כמה זמן עד שהיא מגיעה למרקם הנכון, או להקפיא בקוביות או בשכבה דקה ואז לבלנדר. ואז צריך לאכול מיד.

אני לא ניחנתי בסבלנות (או בזמן) שההוראות האלה דורשות, וגם לא בא לי להתחייב "להגיש מיד".

אז אני מכינה ומכניסה לפריזר, שם התערובת יכולה להישאר לנצח (או לפחות איזה יומיים שלושה? לא יודעת, זה בערך הזמן שהיא שורדת אצלי). ואז, בבוקר היום שאני יודעת שיבוא לי גלידה (יום שישי!) אני מוציאה אותה מהפריזר ומכניסה לתא הכי קר במקרר (ואם במקרר הפושט שלי יש כזה, לכם בטח יש) ותוך כמה שעות הגלידה מגיעה בדיוק, אבל בדיוק(!) למרקם הגלידתי הנכון ונשארת כך במשך שעות. עד שיבוא לי לאכול אותה.

אז הטיפ הזה מצריך קצת תכנון מראש, אבל איזו גלידה ביתית לא?

והערה: בבננות, למרות מתיקותן הבסיסית (כימית-ווייז), יש חמצמצות מסוימת. בתור מי שלא אוכלת בננות בתצורתן הטבעית והמושית-מדי-עבורי התפלאתי לגלות את זה בפעם הראשונה שהכנתי גלידה מבננות. אבל גלידה מבננות קפואות זה נפלא והתרגלתי מאז. מי שמנסה בפעם הראשונה, שיקח בחשבון.