יום ראשון, 11 בספטמבר 2011

פיצה דקה מקמח מלא לאנשים בלי תנור (אבל עם טוסטר אובן במצב טוב)

אני מתה על פיצה עם בצק דקיק ופריך. המון פיצות-תוצרת-בית עברו בטוסטר הותיק שלי. חלקן היו נחמדות, חלקן זוועות-עולם, אבל אף אחת לא התקרבה באיכותה לפיצה שאני עומדת להציע לכם עכשיו.

תמיד חשבתי שאין מה לעשות, מקמח מלא, בלי אבן מיוחדת ועם טוסטר ישן לעולם לא תצא פיצה טובה באמת.
ובכן, פיצחתי את השיטה. לא קמח לבן, לא תנור ולא אבן. 100% קמח מלא, טוסטר שמגיע ל-275 מעלות ותבנית הפוכה. תוך פחות משעה מרגע ערבוב החומרים לבצק יש לכם פיצה שלא רואה את הטובות בפיצריות-הגורמה ממטר. אני לא מתערבת לכם בטופינגס אבל כף רוטב וחצי כדור מוצרלה פרוס לפרוסות דקות יהוו בסיס מדויק, ותוסיפו מה שתרצו, רק לא להעמיס.

לפני


לעבודה:

(חצי כמות ממתכון מעולה ופשוט שבפשוטים של דורעם גונט מספיק לשתי פיצות דקות בגודל תבנית טוסטר)

לפני הכל נוציא מהטוסטר את הרשת ונשים במקומה תבנית (מלבנית סטנדרטית, מהסוג שבד"כ מגיע עם הטוסטר) הפוכה. נכוון את הטוסטר לטמפרטורה המקסימלית שלו וניתן לה להתלהט.

1.5 כוסות קמח מלא
0.5 כף שמרים יבשים
1 כף סוכר
0.5 כפית מלח
1.5 כפות שמן זית
0.5 כוס מים מהברז

  1. לערבב בקערה את החומרים היבשים, להוסיף את השמן, ואת המים להוסיף בהדרגה תוך כדי ערבוב בכף עד שהבצק מתחיל להתגבש לגושים גדולים ולא נשאר כמעט קמח יבש בקערה. (כל קמח סופח מים במידה אחרת, כך שזו שיטה מומלצת באופן כללי כשממירים מתכון מקמח לבן לקמח מלא. לפעמים לא צריכים את כל כמות המים במתכון, ולפעמים טיפה יותר.)
  2. כשהבצק התגבש לגושים אפשר להתחיל ללוש אותו. אנחנו רוצים כדור גמיש שלא נדבק לידיים, 5-4 דקות יספיקו.
  3. נכסה את הקערה ונעזוב אותה לחצי שעה. בזמן הזה אפשר להכין את הרוטב (לגונט יש הצעות נחמדות ומהירות בלינק) או שאם במקרה הכנתם את טפנד הפלפלים שהצעתי בפוסט הקודם, אתם מסודרים ויכולים להתפנות לדברים חשובים יותר, כמו לראות פרק של הפמליה.
  4. בסכין חדה נחצה את כדור הבצק לשני חלקים שווים. אחד נרדד דק-דק על נייר אפיה לאליפסה שמתאימה בגודלה לגב התבנית שמחכה לנו בתנור, והשני יחכה לסיבוב הבא (אם לא מיד, אפשר לשמור עטוף במקרר ליומיים-שלושה)
  5. אחרי שפיזרנו את הרוטב והתוספות נחתוך את שאריות נייר האפייה מסביב לפיצה, שיישארו רק שוליים דקים (עודפי נייר שיגעו בגופי החימום של הטוסטר עלולים להישרף, ולהרוס גם את הפיצה וגם את התנור. מניסיון של מישהי שאני מכירה).
  6. בזהירות-בזהירות (אם יש לכם כפפות תנור זו הזדמנות טובה להשתמש בהן) נניח את הנייר עם הפיצה שעליו על גב התבנית הלוהטת. תוך שניות יתחילו להתנפח בועות בשולי הבצק, ותוך חמש דקות לכל היותר (4:37 אצלי. הפעלתי שעון עצר) הפיצה תהיה מוכנה.

    אחרי

יום שלישי, 6 בספטמבר 2011

טפנד פלפלים רב שימושי ועוגיות נוטלה בלי נוטלה – שניים במחיר אחד

אני עייפה. וחם לי. ואני עייפה, כבר אמרתי?
ואין לי כוח לבשל, אז אני נכנסת לסופר ומחפשת לי ארוחת ערב מהירה, אבל הרגל טורדני לא מאפשר לי לזרוק דברים לעגלה מבלי שבחנתי בעיון את רשימת הרכיבים, ואם אני לא מבינה אותה – אני לא לוקחת.
ושוב אני יוצאת עם שקית שמכילה רק ירקות, פירות, מוצרים בסיסיים וכאלה שמכילים רשימה קצרה של חומרים מזוהים ויודעת שגם היום אני אצטרך לבשל.
אז לפחות נעשה את זה הכי זריז שאפשר.

טפנד פלפלים

(שיכול לשמש כרוטב לפסטה או לפיצה, וגם עושה אחלה עבודה כממרח לסנדוויץ)

2 פלפלים אדומים בשרניים
5 זיתי קלמטה מגולענים
1 שן שום
צ'ילי גרוס לפי הטעם

צריך:
  1. לקלות את הפלפלים בתנור ולקלף אותם*
  2. לטחון את הפלפלים הקלויים הקלופים עם הזיתים והשום לממרח חלק. שימו לב שאין צורך במלח או בשמן – הזיתים מספקים את שניהם.

* למי שבמקרה לא יודע איך לקלות פלפלים: לחצות את הפלפלים לאורך, להסיר את הגבעול עם הגרעינים והלבנים האלה שבפנים, להניח בתבנית עם הצד החתוך כלפי מטה ולאפות בחום גבוה (250 מעלות) עד שהקליפה נחרכת ומשחירה (כ-20 דקות). לכבות את התנור ולהשאיר את הפלפלים בפנים עוד כמה דקות. כשאפשר לגעת בהם מבלי להיכוות גם אפשר להסיר מהם את הקליפה החרוכה בקלות.


עוגיות נוטלה בלי נוטלה* (וגם בלי קמח)
טוב, העוגיות האלה יצאו לי די בטעות כשניסיתי להכין משהו קצת יותר פשוט שאני מכינה די הרבה – "כדורי שוקולד" שמורכבים משוקולד מומס ואגוזים טחונים ומגולגלים בקקאו. מכיוון שאני אף פעם לא שוקלת ומודדת חומרים, יצא שכמות האגוזים היתה קצת גדולה על כמות השוקולד וכל העסק נשאר די פירורי וסירב להתגבש לכדורים. מה עושים? מוסיפים ביצה ואופים, זה מה.
בטעות יצא יותר טעים מהמקור.
* הטעם האלוהי של הנוטלה טמון בשילוב בין שוקולד לאגוזי לוז. אפשר להשתמש בכל אגוז אחר וזה יהיה מעולה, אבל לא בטעם נוטלה.

60 גר' שוקולד מריר (אני השתמשתי בכזה עם פירורי קליפת תפוז כי זה מה שהיה. יצא טוב)
20 גר' חמאה
1 כפית תמצית ויסקי (מצאתי בסופר. סינתטי, כן, אבל יותר טעים מתמצית וניל והרבה יותר זול מבקבוק ויסקי)
2 כפות סוכר (זה לא יוצא מאד מתוק וככה אני אוהבת. כמובן שאפשר להוסיף לפי הטעם)
1.5 כוס אגוזי לוז קלויים בלי מלח וטחונים לאבקה (אפשר להשיג בכל חנות פיצוחים שטוחנת פרג ותבלינים. מי שיש לו מעבד מזון יכול לטחון לבד. לי אין)
1 ביצה

צריך:
  1. להמס את השוקולד עם החמאה
  2. להוסיף את התמצית, הסוכר, האגוזים הטחונים והביצה.
  3. להכניס לפריזר לרבע שעה ובינתיים לחמם תנור ל-180 מעלות.
  4. כשהתערובת הצטננה, לכדרר כדורים קטנים ולהניח על תבנית מרופדת בנייר אפייה.
  5. לאפות 10 דקות בדיוק ולהוציא מהתנור בשלב שהעוגיות תפחו ונסדקו מעט אבל עדיין קצת רכות. אפשר לגלגל באבקת סוכר, גם ליופי וגם לתוספת מתיקות, כי העוגיות לא מאד מתוקות.
  6. אם הן לא נטרפות מיד (מה שדורש משמעת עצמית חזקה!) מאכסנים במקרר.

ושוב תצטרכו להאמין לי שזה יותר טעים ממה שזה נראה.