גלידות אבוקדו מופלאות

סופסוף הגשמתי חלומצ'יק וקניתי מכונת גלידה. מבלי לפרסם (לא שזה יעזור למישהו, בפינת הרשת הנידחת שלי) – היא קטנה, נוחה לתפעול וזולה מאד. כמה זולה? פחות מ-300 ₪ כולל משלוח מהיום להיום. לאחר לילה של הקפאת המיכל הפנימי, יצקתי לתוכו את התערובת שהכינותי-מראש, הפעלתי את המכונה, ולאחר 20 דקות היתה לי גלידה גלידתית לגמרי. זה היה מרגש.

אמנם כבר התנסיתי בעבר בקינוחי אבוקדו, חלקם היו מוצלחים יותר וחלקם פחות, אבל הנקודה היא שהקומבינציה הזאת קמה ונופלת על איכות האבוקדו.

נהוג לחשוב שעונת האבוקדו היא בחורף, אבל דווקא האבוקדואים שיש כרגע (יוני) בשוק – הגדולים עם הקליפה הקשה, המרקם הנימוח והטעם האגוזי  - מושלמים למתכונים מתוקים שבהם הם משמשים על תקן המרכיב הקרמי. אין טעם לנסות להכין קינוחי אבוקדו עם אבוקדואים מהסוג המימי עם הקליפות הדקות. ואין טעם לנסות עם אבוקדו פחות ממושלם – בשל בדיוק במידה הנכונה וללא כתמים שחורים.

גלידת שוקולד-אבוקדו עם נגיעת תפוז

צריך:

100 גר' שוקולד מריר איכותי

½ אבוקדו גדול

1.5 כוסות חלב (אני השתמשתי בחלב אגוזי לוז. מומלץ)

5 כפות סירופ מייפל אמיתי*

טיפת תמצית וניל

טיפת תמצית תפוז (לא חובה אבל מאד מומלץ)

1. ממסים את השוקולד על אדים או במיקרו.
2. מבלנדרים את יתר החומרים לשייק קרמי סמיך.
3. יוצקים את קרם האבוקדו לשוקולד המומס ומערבבים היטב.
4. מקררים את התערובת במקרר מספר שעות לפני שמכניסים אותה למכונת הגלידה.

כבר הסכמנו שאני לא יודעת לצלם, אז התמונה לקוחה מכאן. אבל כך בדיוק זה נראה, אם היתה לי קערית יפה כזאת ומשטח עץ דקורטיבי להניח אותה עליו.

גלידת אבוקדו-שקדים

* שהיתה אמורה במקור להיות גלידת אבוקדו-קוקוס, אבל פחית חלב הקוקוס שהיתה לי התגלתה כמקולקלת, ומה שנשאר היה חלב שקדים. וטוב שכך, כי יצא מדהים.

צריך:

1 אבוקדו גדול

2 כוסות חלב שקדים

½ כוס סירופ מייפל אמיתי

טפטוף תמצית שקדים

שפריץ מיץ לימון

מבלנדרים את כל החומרים לשייק סמיך וקרמי. מוודאים שהוא מתוק יתר על המידה* (ר' הערות)

מקררים מספר שעות במקרר לפני שמכניסים למכונת הגלידה.

הערות:

• אפשר להשתמש בכל ממתיק אחר במקום הסירופ מייפל, ובלבד שיהיה נוזלי. אם משתמשים בסוכר רגיל יש להמיס אותו במים רותחים (או להכין סירופ סוכר) לפני ההכנה.
• התערובת עובדת נפלא גם בתור קרם, למי שאין לו מכונת גלידה, אבל במקרה זה אפשר, ורצוי, להפחית את כמות הממתיק לחצי. תערובות לגלידה צריכות המתקה מסיבית מכיוון שהקפאה מפחיתה מאד את רמת המתיקות.
• לפוחדים: הגברת באתר ממנו לקחתי את תמונת הגלידה-שוקולד טוענת שלמחרת יום ההכנה טעם האבוקדו מתנדף. ואני טוענת שאם האבוקדו נהדר ובשל בדיוק במידה הנכונה, אין טעם שיתנדף.
• הכמות במתכונים מילאה כחצי מיכל של ליטר.

קוביות תמרים, אגוזים, מרציפן ושוקולד

מכירים מוצרט-קוגל? כדורי השוקולד-מרציפן-נוגט הארורים האלה היו אחראים במידה רבה לילדות השמנמנה שלי הודות לקרובי משפחה בווינה שנהגו להגיע לארץ עם מזוודות מלאות בהם. אז השבוע מישהו מהעבודה חזר מחו"ל עם הקופסה האדומה המוכרת ועורר בי קרייב נוסטלגי נוראי, בהשראתו אלתרתי את המתכון הבא מכל מיני דברים שהיו לי בבית ונועדו לשימושים אחרים.

ממש במקרה, מבלי להתכוון, יצא ה-דבר ה-טעים ביותר שהכנתי מימיי.

אני לא מגזימה, ואנחות העונג המביכות שנפלטו היום במשרד מכל מי שטעם - מגבות אותי.

קוביות בגרסה א'

אם השילוב של תמרים ואגוזים נראה לכם כמו מן חטיף-בריאות מצ'עמם - שכחו מזה. מדובר בממתק אלכוהולי למבוגרים, שאין דבר בינו לבין "חטיפי אנרגיה" משמימים.

ולמרות שאני לא נוטה להשתתף במירוצי ההכנות לחגים, ממש במקרה הוא גם מתאים לפסח.

משולשים - בחיתוך עקום - בגרסה ב'

כמה הערות לפני שמתחילים:

1. במתכון יש 4 שכבות - בסיס תמרים, שכבת מרציפן, קרם אגוזי לוז וציפוי שוקולד. לא יקרה אסון אם תוותרו על שכבת המרציפן, או קרם האגוזים, או הציפוי, אבל אני יכולה לערוב למדהימות של הממתק הזה רק עם כל ארבע השכבות. המתכון אולי ארוך, אבל ההכנה היא משחק ילדים - רק ערבוב חומרים והרכבה.

2. שונאי המרציפן, הסכיתו ושמעו - מרציפן לא חייב להיות מרציפני. מה שהופך עיסת שקדים טחונים ל"מרציפן" הוא תיבול של שקדים מרים, והתיבול הזה אינו חובה. לשקדים הרגילים יש טעם עדין וניטרלי שאפשר לתבל בהמון דרכים אחרות: קפה ו-וניל. תפוזים. מי פריחת הדרים. קינמון. אני, במקרה, מטורפת על מרציפן, אבל אני מפצירה בשונאי המרציפן לא לוותר על השכבה הזו ופשוט לתבל אותה בטעם אחר, או להשאיר בטעם טבעי של שקדים רגילים.

3. גם שקדים אתם לא אוהבים? אוף. אתם קשים. אז הנה סוד: כל סוג של אגוזים טחונים לאבקה מעורבבים במעט נוזל ממותק יוצר את אותו "בצק" שרק לצורך הנוחות אני אקרא לו מרציפן. אפשר לוותר על השכבה הזו, אבל חבל לוותר על שכבת המרקם שהיא מעניקה. טוב. אני חופרת. די. (אבל מי שבא לו לנסות סוג אחר של "מרציפן" - אני אשמח לתת רעיונות)

4. שכבת קרם האגוזים מכילה חמאת אגוזי לוז שניתן להשיג בחנויות טבע. כמו כל חמאות האגוזים (חוץ מחמאת בוטנים), גם החומר הזה יקר להחריד, אבל מי שיש לו מעבד מזון תותח - לי אין:( - יכול להכין אותה בעצמו פשוט ע"י טחינה של אגוזים קלויים עד קבלת מחית.

5. ומילה אחרונה לגב' מה-את-עושה-כל-היום, העוקבת היחידה והאהובה של הבלוג: הבראוניז ללא בראוניז שלך - מתכון אדיר, אגב - היו מקור ההשראה לשכבת התמרים, וסליחה שקצת התעללתי בו, אבל זה רק בגלל שאין לי מעבד מזון.

יאללה, לעבודה:

לבסיס התמרים

כ-18 תמרי מג'הול מגולענים

2/3 כוס קקאו

1 כוס שקדים טחונים לאבקה (כ-100 גר')

50 גר' אגוזי לוז קלויים עם מלח(!), משופשפים מעט בין הידיים להסרת הקליפה ושבורים גס

מים רותחים

קמצוץ מלח

לקרם אגוזי לוז

2 כפות גדושות מחית אגוזי לוז (לא ממותקת)

20 גר' (2 קוביות מטבלת שוקולד בת 5 שורות) שוקולד מריר

1 כפית קקאו

כ-1/3 כוס חלב סויה/שקדים/רגיל

תמצית וניל

למרציפן

2 כוסות שקדים טחונים לאבקה (כ-200 גר')

1/4 כפית תמצית שקדים איכותית

ליקר אמרטו (בכוונה לא מציינת כמות - מדובר בכמה כפות)

סירופ מייפל (כנ"ל)

לציפוי שוקולד מתקשה

80 גר' שוקולד (שארית החפיסה מהקרם)

1 כפית גדושה שמן קוקוס מוצק

הכנה:

1. מניחים את התמרים המגולענים ואת הקקאו בקערה, יוצקים מעט מים רותחים, מערבבים עד שהקקאו נמס ומשהים ל-10-20 דקות. (כמה מעט מים? לא להציף. המים נועדו לרכך את התמרים ולהמיס את הקקאו, וצריך לשים את המינימום האפשרי.) אגב, אם היה לי בבית - הייתי מוסיפה גם שלוק של וויסקי בשלב הזה:)

2. ממיסים את כל חומרי הקרם כ-30 שניות במיקרו, או מעל מים רותחים תוך ערבוב, עד שנוצר קרם חלק ומבריק. הקרם לא מאד מתוק, וכך אני אוהבת אותו, אבל אפשר, כמובן, להוסיף המתקה לפי הטעם- עדיף נוזלית כמו מייפל או אבקת סוכר, כי סוכר רגיל לא יימס ויפגע במרקם.

3. להכנת המרציפן (או ה"מרציפן"), מניחים את 2 כוסות השקדים הטחונים בקערה, מטפטפים את תמצית השקדים ומערבבים. מוסיפים את הנוזלים (סירופ מייפל וליקר) כף אחר כף בהדרגה ומערבבים היטב לאחר כל הוספה. בהתחלה העיסה תהיה פירורית, ולאט לאט היא תהפוך ל"בצק" אחיד ונוח לרידוד. (מכיוון ששני הנוזלים מתוקים, אני משאירה לכם לקבוע את היחס בין המייפל לאלכוהול. אני השתמשתי בכף אחת של מייפל והשאר - 2-3 כפות - ליקר.)

4. לאחר ההשרייה, מערבבים את תערובת התמרים והקקאו במזלג ומנסים למעוך את התמרים כמה שיותר לעיסה אחידה. מוסיפים את השקדים הטחונים, האגוזים השבורים והמלח ומערבבים היטב. אם במקרה שמתם יותר מדי מים בהתחלה, אפשר להוסיף עוד שקדים טחונים, עד שנוצרת עיסה נוחה לעבודה (לשיטוח בתבנית).

5. משטחים את עיסת התמרים לשכבה ישרה בתבנית קטנה ושטוחה (העיסה לא צריכה למלא את התבנית מכיוון שממילא נחתוך אותה לקוביות. צריך רק לעצב ריבוע או מלבן אחיד בגובה של כסנטימטר), ומורחים מעליה את קרם האגוזים בשכבה אחידה.

6. מרדדים את המרציפן לעלה בגודל עיסת התמרים (נוח לעשות את זה על ניילון נצמד) ומניחים אותו על שכבת הקרם.

7. להכנת הציפוי, ממסים את השוקולד והשמן במיקרו או מעל אדים עד קבלת קרם מבריק.

8. עכשיו יש שתי אפשרויות: או שמצפים בשוקולד בשלב זה ופורסים לריבועים לאחר קירור כשהשוקולד התקשה, או שמכניסים את התבנית למקרר לכמה שעות, פורסים לקוביות לאחר הקירור ומצפים בשוקולד כל קובייה בנפרד. בכל מקרה - זה אום נום נום!

9. עכשיו נהוג להגיד "לשמור במקרר בקופסה אטומה" וכמה זמן זה אמור להחזיק - אין לי מושג, אבל יש לי תחושה שאין סיכוי שהדבר המעולה הזה ישרוד במקרר עד קלקול.

עוגיות שוקולד-צ'יפס טבעוניות מושלמות

להלן תוצאות מחקר שערכתי בעוגיות שוקולד-צ'יפס טבעוניות:

-         שמן רגיל נותן תוצאה נחמדה, אבל שמן קוקוס נותן תוצאה נהדרת.

-         לעבוד עם שמן קוקוס מומס באפיה זה די מעצבן ומלכלך: קודם צריך להמיס אותו, אבל אז בערבוב עם שאר הנוזלים הקרים במתכון הוא מתקשה במהירות  ויוצר גושישים מעצבנים. בניגוד למתכונים אחרים, שבהם רצוי לחמם מעט את הנוזלים שבאים במגע עם שמן הקוקוס, במתכון זה זה בסדר גמור לערבב את השמן המומס עם נוזלים קרים. בלילה גושישית זה בסדר.

-         במתכון המקורי יש חצי כוס שמן קוקוס. עכשיו, שמן קוקוס הוא מאד מאד, אהמ, שמנוני. כלומר, מדובר ב-100% שומן טהור (אם כי בריא, במינונים מדודים), שזה אפילו יותר מחמאה, מה שאומר שבכל מתכון מטובען אפשר לקצץ בשקט רבע מכמות השומן אם משתמשים בשמן קוקוס, אבל יש גם מתכונים טבעוניים-במקור שמגזימים. אני החלפתי רבע כוס שמן ברסק תפוחים.

-         ברור שאפשר להשתמש ברסק תפוחים קנוי, אבל לא ברור לי למה מישהו יבחר להשתמש במוצר תעשייתי כשכל מה שצריך הוא תפוח קלוף מבושל 5 דקות במיקרו עם טיפת מים ומרוסק במזלג לרסק מושלם.

-         סוכר: זה לא סתם שכל מתכון מסורתי לעוגיות שוקולד-צ'יפס כולל חצי כמות סוכר רגיל וחצי כמות סוכר כהה דחוס. אני לא משתמשת בסוכר לבן, לכן סוכר "רגיל" אצלי הוא דמררה, אבל אין תחליף לסוכר הכהה הלח והדחוס בעוגיות האלה. לא מייפל ולא אגבה. דונט איבן טריי.

-         מעולם לא הבנתי מה הקטע ב"בצק עוגיות" לא אפוי שאנשים כל כך אוהבים לנשנש, עד כדי כך שהוא הפך למוצר בעל ערך בויקיפדיה, אבל כשליקקתי את האצבעות במהלך הכנת העוגיות האלו העניין התחיל להתבהר. זה הבצק הטעים ביותר שליקקתי אי פעם מהאצבע.

ערימת עוגיות מתקררות

חומרים:

1 כף גדושה שמן קוקוס מוצק – מומס

2 כפות רסק תפוחים

½ כוס סוכר חום כהה דחוס

¼ כוס סוכר דמררה/לבן

¼ כפית מלח

1 כפית תמצית וניל (אני שמתי תמצית תפוז)

¼ כוס חלב (סויה, אורז, מה שיש)

2 כוסות קמח (אני השתמשתי בכוס קמח מלא וכוס קמח כוסמין מלא)

1 כפית אבקת אפיה

1 כפית אבקת סודה

¾ כוס שוקולד צ'יפס, או שוקולד קצוץ

הכנה:

מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים תבנית בנייר אפיה

טורפים במזלג (ועדיף להקציף במקצף, אני פשוט איבדתי את שלי במעבר דירה) את השמן, הרסק, הסוכרים, החלב והתמצית

מערבבים את הקמח עם אבקת האפייה, הסודה והמלח, והשוקולד צ'יפס

מאחדים את שתי התערובות

בעזרת כפית מסדרים כדורי בצק בתבנית ואופים בין 10-8 דקות.

מקבץ סתווי: קדרת אורז בתנור, מרק אישי בספל ובראוניז טבעוניים אולטימטיביים

כל הקיץ לא בישלתי כלום. פשוט שום דבר. חייתי על סנדוויצ'ים, סלטים, פירות,  וקצת (הרבה) ג'אנק וטייקאוויי. אני לא רוצה לדבר על זה.

אבל בינתיים מזג האוויר נהיה ידידותי יותר, וגם עברתי לדירה עם מטבח ידידותי יותר, ועם כל הידידותיות הזאת באוויר חזר לי החשק לבשל. ולחלוק כמה הברקות:

קדרת אורז מלא וכרוב בתנור

לא מזמן נתקלתי איפשהו במתכון לאורז אפוי ששבה את לבי:  אורז, מים רותחים, כף שמן, מלחפלפל, שעה בתנור ו-וואלה. בלי להשרות את האורז לכמה שעות (ניג'וס, אבל עושה הבדל גדול באורז מלא), בלי הקטע המלחיץ של להשאיר-את-המכסה-סגור-רבע-שעה כדי שהדגן המפונק ייצא אחד-אחד במקום דייסה (ואז מגלים שבישלתם יותר מדי, או פחות מדי, או שכל התחתית מפוחמת וכל מה שמעליה עדיין דייסתי – מקרים שקרו באמת. לחברה שלי. כחכוך. נתקע לי משהו בגרון, סליחה.)

בקיצור – מדובר בשיטת אנטי-פייל לעצלנים אמיתיים. רק שאותה חברה שלי (כחכוך) לא יכולה להכין סתם אורז-עם-בלי-כלום ולכן היא הוסיפה כרוב ותיבול אדום-מעושן. יאם.

צריך:

1 כף שמן

1.5 כוס אורז מלא

0.5 ראש כרוב פרוס לרצועות דקות

2.5 כוסות מים רותחים

1 מיכל רסק עגבניות של 100 גר'

1 כף רוטב סויה

1 כפית פפריקה מעושנת

מלח, פלפל

לעבודה:

1. מחממים תנור ל-180 מעלות
2. יוצקים את השמן לקדרה או סיר בעלי מכסה שאפשר להכניס לתנור (או קדרת חרס עם מכסה), מניחים  את האורז בשכבה אחידה ומעליו את רצועות הכרוב. לא מערבבים!
3. בקערה מערבבים את המים הרותחים עם רסק העגבניות וכל התיבול, ויוצקים על הכרוב והאורז שבסיר.
4. מכסים ואופים שעה.
5. אם רוצים, אפשר לכוון את התנור לגריל, להסיר את המכסה ולאפות עוד 5 דקות עד חריכה קלה של השכבה העליונה.

נמס בכוס – מרק מיסו אישי בספל

מליון וחצי גרסאות של מרקי מיסו מבושלים מסתובבים ברשת, ואני אומרת – למה ללכלך סיר? משחת הפלאים הזאת נמסה היטב במים רותחים, מה שהופך אותה למרק האינסטנט הכי נטול (מונוסודיום, כימיקלים, משמרים, יו ניים איט) ומלא (חלבונים, ויטמינים, מינרלים) שיש, ולכוס התה האישית שלי.

מתכון? כפית גדושה מיסו, כפית רוטב סויה, ספל, מים רותחים. לערבב עד שהמיסו נמס.

אבל סתם מרק צח קצת משעמם אותי, לכן אפשר להוסיף – לפי המצאי והחשק:

לפני מזיגת המים הרותחים: פטריית שיטאקי יבשה שבורה לפיסות קטנות, חופן קטנטן של אטריות אורז או ראמן, כמה קוביות טופו, שבבי סויה.

למרק המוכן: נבטים, גזיזי בצל ירוק, רצועות דקות של כרוב ירוק, כמה עלי כוסברה, טיפטופי רוטב צ'ילי ושמן שומשום קלוי.

ולקינוח: ה-בראוניז הטבעוניים ה-אולטימטיביים

אוח, בראוניז. נימוחים, קרמיים ופאדג'יים. ניסיתי עשרות מתכונים מהרשת (בעיקר כאלו שהכתירו את עצמם במגוון סופרלטיבים ושכנעו אותי בתמונות מפתות) וקיבלתי כל מיני תוצאות, החל מלבנות-חבלה חומות במקרה הרע ועד עוגות שוקולד דחוסות ויבשושיות במקרה הטוב.

עד ששיטוט מקרי התקיל אותי במתכון הצנוע-אך-הגאוני של עלמה-אשת-החיל, שבכלל קוראת לזה בשם המטעה "פאדג' שוקולד" (שום פאדג' שמכבד את עצמו לא מכיל קמח ולא עובר אפייה, למיטב ידיעתי) ולא מודעת לעובדה שהיא אוחזת במתכון האולטימטיבי-באמת לבראוניז טבעוניים, נימוחים כמו הדבר האמיתי, אם לא יותר. ואם ההמלצה הזאת לא משכנעת מספיק, מדובר גם במתכון סופר-קל ונטול כל רכיבים אקזוטיים מדי.

המתכון המפורט בלינק, רק כמה הערות ושדרוג:

-         עלמה השתמשה בתבנית 20X30. מניסיוני זו תבנית גדולה מדי לכמות הבלילה הקטנה, והתוצאה הטובה ביותר יצאה לי בתבנית אינגליש-קייק חד פעמית.

-         עלמה ממליצה לפרוס את העוגה לאחר קירור, אבל בעודה חמימה. אצלי במטבח, רק קירור מלא של לילה במקרר הניב פריסה מושלמת ונטולת פירורים.

-         מלח: לא מופיע במתכון המקורי, אבל קורט ממנו עושה הבדל גדול.

-         קמח: לבן במקור, אבל כוסמין מלא עושה יופי של עבודה.

-         שדרוג לחובבי הז'אנר: שוקולד-תפוזים ותוספת אגוזי לוז קלויים מומלחים.

עוגת וויסקי טבעונית מושחתת לגמרי

הכל התחיל בתלושים של פסח (במלעיל. אני קוראת להם תלושים אפילו שהיום הם כבר סוגשל כרטיס אשראי) שאני מקבלת כל שנה מהוריי. השנה הם היו רק של סופר אחד מסוים - שזה קצת מבאס - ולעומת זאת יש לי סניף קטן ומעאפן שלו בדיוק מתחת לבית - שזה נחמד.

אז איזה מתנה משמחת אני יכולה לקנות לעצמי בסופר? המון סנפרוסטים? הממ. אהה! בקבוק וויסקי - זאת מתנה שאני אשמח לקבל! אז קניתי לעצמי בקבוק וויסקי יקר בתלושים ואכן שימחתי את עצמי עד מאד.

ועכשיו - מה אני אעשה עם וויסקי? אני פחות בעד לשתות אותו. טיפשי לבזבז אותו על כאב ראש כשאני יכולה לקבל כאב ראש בחינם רק מלחיות.

עוגה. זה מה שאני אעשה איתו. עם קרם וציפוי וכל השינאניגן. ועם הרבה וויסקי. יס.

אז זהו, שמעולם לא הכנתי עוגת קרם. אני וקונדיטוריה לא חברות. כל השקילות והמדידות האלה נועדו לאנשים מרוכזים ומדויקים ממני. אבל רציתי עוגת וויסקי עם קרם והכל, ובשביל כבוד צריך לעבוד. 

מה שרק בא להוכיח שגם באור אני לא יודעת לצלם. או שזה האייפון. כן, זה האייפון. גרר

כמו כל עוגת קרם שמכבדת את עצמה, המתכון ארוך כאורך הגלות, אבל ההכנה ממש - אבל ממש - פשוטה. והתוצאה - נגיד זאת כך: לא לילדים.

כמה הערות לפני שמתחילים:

1. יום לפני הכניסו פחית קרם קוקוס (קרם, לא חלב, לפחות 21% שומן) למקרר ותנו לה לישון שם לילה. הקירור יפריד בין המוצקים לנוזלים ומה שייווצר לנו הוא גוש שמנת מרוכז - שאותו ניתן להקציף בדיוק כמו שמנת מתוקה, ומעט נוזלים, שגם בהם נשתמש.

2. את המתכוןלבסיס העוגה לקחתי מהבלוג החביב עלי או-שי-גלואוס, והכנתי אותו ככתבו וכלשונו (כמעט, כי המרתי חלק נכבד מן הנוזלים בוויסקי) למרות המידות המה-זה-מעצבנות. העניין הוא שגברת אש"ג טוענת שהבצק המתקבל דביק מאד ודורש עבודה עם ידיים רטובות, ואילו לי יצא כדור בצק מושלם ונוח מאד לעבודה. אני מקווה שגם לכם.

3. כמו כן, גברת אש"ג לא מציינת את גודל התבנית. אני ייעדתי את העוגה לקופסת פלסטיק בגודל 25X15 ורידדתי את הבצק בתבנית הטוסטר שלי בהתאם לגודל הקופסה. אני מניחה שכמות הבצק מתאימה לתבנית בגודל 20 על 20.

4. אולי אפיתי יותר מדי, או שזה הטוסטור המעאפן, אבל הבסיס יצא לי יבש ופריך. ביסקוויטי כזה. אז הרטבתי אותה קצת, עם וויסקי כמובן. לי זה ממש לא מפריע, אבל אם כן, הייתי מפוררת את העוגה ומכינה בסיס פירורים עם תוספת שמן קוקוס ומעט נוזלים. למעשה נותרו לי קצת קצוות עוגה שאני הולכת להכין מהם כדורי שוקולד בדיוק כך.

העוגה בקופסתה המהודרת

לבסיס (המידות המעצבנות במקור, ומומלץ להיצמד אליהן)

1 כוס + 6 כפות קמח כוסמין מלא (אפשר קמח לבן או חצי לבן חצי מלא, אבל לא 100% קמח חיטה מלאה כי הוא כבד מדי)

¼ כוס + 2 כפות קקאו

½ כפית אבקת אפיה

½ כוס + 1/3 כוס סוכר

1 כף קורנפלור

1/2 כפית מלח

4 כפות + 2 כפיות שמן קנולה

1/4 כוס חלב (סויה, שקדים או רגיל)

¼ כוס ויסקי (זה הקטע של העוגה הזאת, אבל מי שלא בעניין יכול בהחלט להמיר בחלב)

1 כפית קפה נמס טוב

2 כפיות דבש

לקרם קוקוס-ווייט-ראשן

1 פחית קרם קוקוס 21% שומן לפחות

1 כפית קפה נמס טוב

2 כפות סוכר

2 כפות וויסקי

חופן קטן של אגוזים קצוצים (לא חובה)

לציפוי

נוזלי הקוקוס שנותרו לאחר סינון הקרם

100 גר' שוקולד מריר 60%

1 כף וויסקי

הכנה:

בסיס

1. לחמם תנור ל-180 מעלות ולשמן קלות/לרפד תבנית בנייר אפיה.
2. לנפות לקערה את החומרים היבשים: קמח, קקאו, אבקת אפיה, קורנפלור, סוכר ומלח
3. לטרוף יחד את החומרים הרטובים: שמן, דבש, חלב, ויסקי וקפה נמס
4. להוסיף את החומרים הרטובים ליבשים, לערבב היטב (אבל לא יותר מדי – רק עד שנוצר בצק אחיד)
5. לשטח את הבלילה בתבנית ולאפות 20 דקות.
6. לתת לעוגה להצטנן לגמרי, ואז לקלף אותה מנייר האפיה ולהניח הפוכה (עם הצד שקילפנו מנייר האפייה כלפי מעלה) בתבנית שבה נבנה את העוגה.

קרם

1. לאחר שהייה של לילה במקרר, תכולת פחית קרם הקוקוס תיפרד לגוש מוצק ומעט נוזלים. מוציאים בזהירות את הגוש המוצק לקערת הקצפה, ומשתדלים להשאיר את רוב הנוזל בפחית. נשתמש בו עוד מעט לציפוי.
2. מוסיפים לגוש הקוקוס שבקערה את כפית הקפה הנמס ושתי כפות סוכר, ומקציפים במהירות גבוהה עד שהקרם הופך לקצפת יציבה.
3. מערבבים 2 כפות וויסקי לתוך הקצפת.
4. מורחים את הקרם/קצפת בשכבה אחידה על פני העוגה ההפוכה ומפזרים מעט אגוזים קצוצים (אפשר לוותר, אבל הם נותנים קראנץ' כל כך נחמד)

ציפוי

1. מחממים את נוזלי הקוקוס שנותרו עד סף רתיחה (אפשר גם במיקרו, כ-30 שניות) ומוסיפים לנוזל החם את השוקולד, קצוץ לקוביות קטנות ככל האפשר (זה מזרז את ההמסה)
2. מערבבים היטב עד שהשוקולד נמס לגמרי והופך לנוזל מבריק. מוסיפים את כף הוויסקי ומערבבים שוב עד שהציפוי חלק ואחיד. הציפוי צריך להיות נוזלי יחסית ולא סמיך מדי, כדי לצפות בקלות את הקרם.
3. שוכפים את הציפוי באופן אחיד על פני הקרם ומאשפזים את העוגה במקרר לכמה שעות לפני הפריסה.

אין ביצים? תאכלו עוגיות שוקולד צ'יפס

למרות שאני לא ממש-לגמרי טבעונית, ביצים הן מצרך נדיר אצלי במקרר ולו רק בגלל חיי המדף הקצרים שלהן – ארבע מתוך כל שישיה היו לרוב מסיימות את חייהן בפח מחוסר שימוש – אבל לא אכחיש שגם לא בא לי לקחת חלק בתעשייה הדי מזוויעה שמייצרת אותן.

מבלי להיכנס לענייני טבעונות-בעד-ונגד, שווה להחזיק בבית קצת פשתן טחון כי הוא לא יקר, נשמר לטווח ארוך (מינוס כל מיני ויטמינים שלא מעניינים כרגע) ובעיקר כי כף אחת ממנו מהווה תחליף לגמרי ראוי לביצה במאפים (מן הסתם, כאלה שלא דורשים הקצפה של הביצים. לזה יש פתרונות אחרים). כמו למשל בעוגיות האלה, שהן סבבה לגמרי.

בואו נעשה כאילו יש ספל קפה נונשלנטי ברקע ונתעלם מהעובדה שאין לי מצלמה, או אור בבית, אוקיי?

המקור מבעיקר מתוק - טבעוני – האתר הכי לא מעוצב בעולם, אבל יש בו מיליון ואחד מתכונים למתוקים (וגם כמה מלוחים) בלי אף ביצה אחת.

חומרים יבשים:

כוס קמח לבן או מלא או שילוב

1 כפית אבקת אפייה

חצי כפית  סודה לשתייה

קורט מלח

½ כוס שוקולד צ'יפס (ואגוזים, וקליפות תפוזים מיובשות, ומה שאתם אוהבים בעוגיות שלכם)

חומרים רטובים:

½ כוס סוכר חום

3 כפות שמן

1/3 כוס חלב סויה

1 כף פשתן טחון

תמצית ווניל

הכנה:

לחמם את התנור ל-175 מעלות.

לערבב את החומרים היבשים בקערה.

לערבב היטב את החומרים הרטובים בקערה גדולה אחרת.

לשפוך את קערת היבשים לקערת הרטובים.

לערבב עם כף, רק עד שמתאחד ולא יותר. מתקבל בצק נוקשה.

אם הבצק לא מתאחד ונשארים פירורים, אפשר להוסיף עוד כף חלב סויה עד שהבצק מתאחד.

בעזרת כף גלידה יוצרים עוגיות ומניחים על תבנית במרווחים.

אופים כ-12 דקות עד שהעוגיות תפוחות וזהובות.

שושני קוטג' שוקולד-קפה-קינמון

כל יום בדרך הביתה מהעבודה אני יורדת מהאוטובוס היישר לתוך חלון ראווה משכר חושים של קונדיטוריה. בימי חול אני עומדת בפיתוי לא רע, אבל בסופי שבוע מתחולל מאבק פנימי קשה בין עצלנות אפיית העוגות שלי לבין ההסתייגות ממאפים עתירי חומרים שאני מעדיפה להימנע מהם.

לפעמים אני מפסידה לי, אבל לפעמים אני מוצאת מתכון כל כך קל ופשוט ומהיר, שאין לי שום תירוץ לא לאפות בעצמי.

היה שווה.

מקור ההשראה בפוד-פורן של שירלי נמש השחיתותית. 

(זה רק נראה ארוך.)

לבצק 

3/4 כוס גבינת קוטג`   

1/3 כוס יוגורט או ריוויון   

1/4 כוס סירופ מייפל טהור  

¼ כוס שמן קוקוס   

1 כפית תמצית וניל

2 כוסות קמח כוסמין מלא  

1 שקית אבקת אפייה   

1/2 כפית מלח   

1/4 כפית סודה לשתייה   

למלית  

100 גר' שוקולד מריר 60%

מעט מים רותחים

קינמון, מעט קפה נמס (לא חובה)

50 גר' אגוזי לוז, קלויים ומרוסקים

לזיגוג:

½ כפית קפה נמס

קינמון (לא חובה)

1 כף מים

אבקת סוכר

מחממים תנור ל – 180 מעלות.   

בקערה אחת מערבבים את החומרים הרטובים: קוטג`, יוגורט, מייפל, שמן קוקוס ותמצית וניל.

מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה, המלח והסודה לשתייה ומעבדים רק עד לקבלת בצק נוח לרידוד. ביום חם כמו היום רצוי לקרר מעט את הבצק במקרר לפני הרידוד. 

מעבירים את הבצק למשטח מקומח היטב ומרדדים למלבן בגודל נייר אפייה סטנדרטי, פחות או יותר.   

בקערה שניה מערבבים חפיסת שוקולד מריר קצוצה לקוביות קטנות, קפה וקינמון עם טיפת מים רותחים עד שהשוקולד נמס לכדי קרם. מורחים את המלית בשכבה דקה על גבי הבצק המרודד ומפזרים מעליה את האגוזים המרוסקים.

מגלגלים את הבצק לרולדה ופורסים לפרוסות (שירלי פרסה ל-13-14 פרוסות, אני ניסיתי לפרוס ל-9, ויצאו לי 8. כזאת טובה אני בחשבון!)

מניחים את ה"שושנים" בתבנית מרופדת נייר אפיה עם מרווח ביניהן ואופים במשך 20-25 דקות.

מוציאים מהתנור ובינתיים מערבבים ½ כפית קפה נמס וטיפת קינמון עם 2 כפות מים. מוסיפים לנוזל אבקת סוכר עד שנוצר סירופ סמיך. כמובן שלא מדדתי כמה אבקת סוכר. אני מעריכה שבסביבות ה-4-5 כפות.

יוצקים את הזיגוג על השושנים ומתאפקים רק עד שהוא ייספג ויתקשה קצת.

הערות:

1.      שירלי הכינה את הבצק במיקסר / מעבד מזון. לי אין לא זה ולא זה, והתעצלתי ללכלך את הבלנדר מוט, אז סתם ערבבתי, ובבצק נותרו גושישי הקוטג' שספגו את הקמח בזמן הרידוד ולכן הבצק קצת נדבק לי לנייר האפיה למרות הקימוח הנדיב. זה לא ממש ניכר בתוצאה (המפוארת!), רק קצת עיצבן. מסקנה – כשאומרים לכם לערבל, תערבלו!

2.      אולי שמתם לב שבבצק יש רק מעט מייפל, ובמלית אין תוספת סוכר. מבחינתי הזיגוג ממלא את החסכים די והותר, אבל אם אתם מוותרים עליו, כדאי להוסיף סוכר למלית לפי הטעם.

3.      בלי שום קשר, אם אני אראה עוד מתכון אחד לעוגת דבש/תפוחים/סילאן אני אקיא. ג'אסט סיינג.