פסטה ברוטב עגבניות צלויות ללא בישול

חם מדי, אז בלי הרבה סיפורים – זו הפסטה-ברוטב-עגבניות המהירה ביותר שהכנתי אי פעם, בהנחה שלא סופרים איכסות כמו ספגטי עם קצ'ופ או רוטב מוכן מצנצנת*. ללא בישול (חוץ מהפסטה עצמה), ללא טיגון, ללא שמן.

1. מרתיחים מים לפסטה ומחממים את התנור ל-250 מעלות.
2. נועצים סכין חדה בקליפה של 25 (כ-200 גר') עגבניות שרי מנומרות (אלו שצבען ירקרק-אדמדם) ומניחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה. החתך נועד לשחרר מיצים ולמנוע מהעגבניות להתפוצץ. מכניסים לתנור החם ל-10-12 דקות עד שהקליפה נחרכת, התבנית מתמלאת מיץ עסיסי והעגבניות "קורסות לתוך עצמן", באייל-שניית מדוברת.
3. מבשלים חצי חבילת פסטה קצרה (פנה, פרפרים, קונכיות, מה שיש)
4. בזמן שהעגבניות נחרכות וקורסות והפסטה מתבשלת, קוצצים 2 שיני שום, 5 זיתי קלמטה וזנב פלפלון צ'ילי.
5. מניחים את תערובת השום-זיתים-צ'ילי, העגבניות החרוכות על כל מיציהן והפסטה המבושלת (ומסוננת קלות, לא לגמרי, העמילן של מי הבישול יסמיך את הרוטב) בקערה, מוסיפים מעט מלח גס (בזהירות, הזיתים מלוחים), פלפל גרוס וטיפת סוכר ומערבבים היטב תוך מעיכת העגבניות לכדי רוטב המצפה את הפסטה.
6. לקח יותר זמן לכתוב את זה, בחיי.

* אפרופו רוטב עגבניות מוכן – ביום חורף עצלני במיוחד הכנתי מרק על בסיס רוטב צנצנתי כזה – מה"איכותיים", כזה שרשימת הרכיבים שלו נראתה על פניה כמו רשימת החומרים שאני הייתי מכניסה לרוטב פסטה – ומה אני יגיד לכם, כמה מים שלא הוספתי הוא נותר מלוח כמי ים, וציפוי אדמדם, שמנוני ועצוב – שכמוהו מעולם לא ראיתי במרק ביתי - נותר על פני הקערית הריקה. איכסה. נבר אגיין.

סלט פסטה ירוק עם שום טרי, לאמיצים ולמכורים

אני מהמכורים. אני מאלה שאומרים שאין דבר כזה "יותר מדי שום". אבל גם אם אתם לא מכורים אלא סתם אוהבים, ויש לכם אומץ וזמן לארוחה שאחריה אתם לא חייבים להתקרב יותר מדי לאנשים אחרים – נסו את הסלט הזה. הוא כל כך טוב. אני באמת לא מבינה למה בצל טרי מקובל להכניס לסלט, אבל שום מוקצה. אני מוחה!

סלט פסטה ערמומי שמעמיד פני תמים.

עכשיו אנחנו בשולי סוף עונת השום הטרי (מגידול מקומי, בניגוד לשום הרגיל שנמצא כל השנה ולרוב מיובא מסין) ועדיין ניתן למצוא אותו בשווקים. השום הטרי ניתן לזיהוי בגוון הסגלגל של קליפתו, ועם קצת מזל גם יש לו עלים ארוכים בדומה לבצל ירוק, שגם הם נהדרים בסלט. לי לא היה מזל כזה. בכל מקרה, השום הטרי הוא גדול מאחיו המיובא, וכל שן שלו היא שן-שן. ענקית. שווה בגודלה ל-3-4 שיני שום יבש, וגם פי 3-4 טעימה ממנו. לסלט הזה נצטרך מגה-שן אחת.

ועוד נצטרך:

½ חבילה פסטה קצרה (אני השתמשתי במיני-פנה קישואים ותרד של ברילה, אבל כל פסטה קצרה תעבוד. לצבע אין הרבה משמעות בטעם)

1 שן שום טרי (או 3 שיני שום רגיל)

חבילת עלי תרד

כוס אפונה קפואה (או טריה, רק לא כדורוני החאקי העצובים משימורים)

5 עגבניות לחות

שמן זית

לימון

מלח פלפל

1. נתחיל בהרתחת קומקום מלא מים – גם לפסטה, גם לתרד וגם לאפונה
2. מבשלים את הפסטה ובינתיים:
3. שוטפים את עלי התרד, מסירים את הגבעולים הקשים וחולטים דקה במים רותחים. מסננים, סוחטים מעט וקוצצים.
4. חולטים גם את האפונה למספר דקות. אין צורך בבישול. מסננים.
5. פורסים את שן השום לגפרורים (פרוסות דקות לאורך, ואז לרוחב) ואת העגבניות הלחות לרצועות דקות
6. מניחים בקערה את התרד, האפונה, השום והעגבניות, מוסיפים את הפסטה המבושלת, מתבלים בשמן זית, לימון מלח ופלפל.
7. (בסלט שלי יש גם קוביות טופו אפוי עם עשבי תיבול – שניתן להשיג בכל חנות טבע - רק כדי להפוך אותו לארוחה מלאה. אפשר להחליף בעדשים או שעועית, או בכלום. לא חובה.)

ובגרסה יפה יותר ומעולה לא פחות - עם ברוקולי וזוקיני חלוטים במקום התרד

מאק אנד צ'יז, הגרסה הטבעונית השפויה

התלבטתי עם הכותרת הזאת. אני לא אוהבת "תחליפים", זו תחושה רמאית. מצד אחד, בהחלט אין שום גבינה במאק-אנד-צ'יז הזה. מצד שני, האלטרנטיבה היא לקרוא לזה "פשטידת פסטה". הממ. פשטידה זו מילה נוראית, שעושה עוול רציני למאפה הכל כך טעים – אם כי המעט רמאי – הזה.

אז נישאר עם מאק אנד צ'יז.

תגידו לי "אוכל אמריקאי" ואני ישר רואה בדמיון גושים עצומים של בשר עם פסי חריכה, מלווים בהררי צ'יפס טבוע בקצ'ופ ולקינוח קאפקייקס עם כרבולת חמאתית צבועה בשלל צבעים זרחניים. שומן ופחמימות, עם יותר מדי סוכר ומלח. בקיצור, כל מה שהנפש האנושית מתאווה לו כשקר לה. אפילו נפשות כמעט-טבעוניות כמוני.

בכל מקרה, המאק&צ'יז הזה הוא פשוט שמיכת פוך לנפש, מבלי להצטרך לאטום את האוזניים מפני זעקת העורקים הנסתמים. המקור מכאן, עם שינויים, תוספות והתאמות לאריזה סטנדרטית של פסטה.

הערות לפני שמתחילים:

1.      * הגברת במקור משתמשת בשימורי מחית דלעת. אצלנו הדלעת עדיין לא מגיעה בפחיות – וטוב שכך – ולכן נצטרך להכין את המחית במו עצמנו. אפשר לצלות בתנור, לאדות או לבשל דלעת במים עד ריכוך, ואז למעוך למחית חלקה. השיטה המועדפת עלי היא צלייה בתנור, אבל מחוסר זמן השתמשתי בפטנט של פתיתים – דלורית שלמה במיקרו.

2.      * אפרופו דלעת – אל תשתמשו בה. כלומר, לא בדלעת רגילה, שהמרקם שלה סיבי, מימי ומתוק מדי למתכון הזה. דלורית הרבה יותר מומלצת, או דלעת ערמונים, שהן יותר דחוסות.
כ* כפי שגיליתי בניסיון נוסף, גם כרובית עובדת כאן מעולה. אולי אפילו יותר טוב. רק שעם כרובית, בניגוד לדלעת, הכנת הפירה המומלצת היא בבישול במים, סינון יסודי ומעיכה. כל השאר ללא שינוי.

3.      * שמרי בירה – עוד דבר נהדר עם שם נוראי – הם אלו שמעניקים למאק שלנו את הטעם הגבינתי, האוממי והמונוסודיום-גלוטומטי הנחשק, בלי תועפות השומן שנלוות אליו בדרך כלל. אה, והם גם בריאים נורא.

למה יוצא הפוך??

צריך:

2 דלוריות בינוניות (משקל ברוטו של 1.5 קילו)

0.5 ליטר חלב שקדים (או סויה, או חלב רגיל)

1 כף קורנפלור

1 כף שמן זית

2 שיני שום

2 כפות חרדל ד'יזון איכותי

5 כפות שמרי בירה

מלח, פלפל, תבלינים לפי הטעם (למשל: פפריקה מעושנת, קינמון, מוסקט, כורכום, קארי)

תוספות אפשריות: תרד חלוט, עגבניות מיובשות, זיתים שחורים, צלפים קצוצים

חבילת פסטה קצרה וחלולה

1.2 כוס פירורי לחם מעורבבים עם מעט שמן זית

לעבודה:

1.      להכין מחית חלקה מהדלוריות איך שתרצו. עדיף בצלייה או במיקרו מאשר בישול במים.

2.      לבשל את הפסטה לפי ההוראות על האריזה.

3.      לחמם תנור ל-200 מעלות.

4.      להפריש חצי כוס מהחלב ולערבב היטב עם כף הקורנפלור עד שאין גושים.

5.      לחמם בסיר קטן את שמן הזית עם שיני השום, וכשהשום מתחיל להפיץ ריח, להוסיף את שאר החלב ולחמם אותו בלי להרתיח.

6.      כשתערובת החלב חמימה, נוסיף לתוכה את תערובת החלב עם הקורנפלור ונערבב במרץ תוך חימום, עד שהחלב מסמיך מעט ומצפה את הכף.

7.      בשלב הזה מוסיפים לסיר את החרדל, שמרי הבירה, מלח, פלפל ותבלינים ואת מחית הדלעת שהכינונו מראש. מערבים היטב עד שנוצר רוטב סמיך, שמנתי וכתום, וממשיכים לבשל עוד כמה דקות, עד שמתחילות להופיע בועות שמנות וכבדות של רתיחה. מסירים מהאש, טועמים ומתקנים תיבול אם צריך.

8.      מערבבים כ-2/3 רוטב עם הפסטה (ותוספות, אם משתמשים. אני הוספתי כף צלפים קצוצים כדי לרענן קצת את השמנתיות של כל העסק) ומשטחים בתבנית משומנת קלות. מצפים את פני המאפה בשארית הרוטב ומפזרים את פירורי הלחם.

9.      אופים כ-20 דקות, או עד שפני המאפה משחימים.

ולקינוח: חייבת כזה! מי בא לעזור לי לערבב?