עוגיות שוקולד-צ'יפס טבעוניות מושלמות

להלן תוצאות מחקר שערכתי בעוגיות שוקולד-צ'יפס טבעוניות:

-         שמן רגיל נותן תוצאה נחמדה, אבל שמן קוקוס נותן תוצאה נהדרת.

-         לעבוד עם שמן קוקוס מומס באפיה זה די מעצבן ומלכלך: קודם צריך להמיס אותו, אבל אז בערבוב עם שאר הנוזלים הקרים במתכון הוא מתקשה במהירות  ויוצר גושישים מעצבנים. בניגוד למתכונים אחרים, שבהם רצוי לחמם מעט את הנוזלים שבאים במגע עם שמן הקוקוס, במתכון זה זה בסדר גמור לערבב את השמן המומס עם נוזלים קרים. בלילה גושישית זה בסדר.

-         במתכון המקורי יש חצי כוס שמן קוקוס. עכשיו, שמן קוקוס הוא מאד מאד, אהמ, שמנוני. כלומר, מדובר ב-100% שומן טהור (אם כי בריא, במינונים מדודים), שזה אפילו יותר מחמאה, מה שאומר שבכל מתכון מטובען אפשר לקצץ בשקט רבע מכמות השומן אם משתמשים בשמן קוקוס, אבל יש גם מתכונים טבעוניים-במקור שמגזימים. אני החלפתי רבע כוס שמן ברסק תפוחים.

-         ברור שאפשר להשתמש ברסק תפוחים קנוי, אבל לא ברור לי למה מישהו יבחר להשתמש במוצר תעשייתי כשכל מה שצריך הוא תפוח קלוף מבושל 5 דקות במיקרו עם טיפת מים ומרוסק במזלג לרסק מושלם.

-         סוכר: זה לא סתם שכל מתכון מסורתי לעוגיות שוקולד-צ'יפס כולל חצי כמות סוכר רגיל וחצי כמות סוכר כהה דחוס. אני לא משתמשת בסוכר לבן, לכן סוכר "רגיל" אצלי הוא דמררה, אבל אין תחליף לסוכר הכהה הלח והדחוס בעוגיות האלה. לא מייפל ולא אגבה. דונט איבן טריי.

-         מעולם לא הבנתי מה הקטע ב"בצק עוגיות" לא אפוי שאנשים כל כך אוהבים לנשנש, עד כדי כך שהוא הפך למוצר בעל ערך בויקיפדיה, אבל כשליקקתי את האצבעות במהלך הכנת העוגיות האלו העניין התחיל להתבהר. זה הבצק הטעים ביותר שליקקתי אי פעם מהאצבע.

ערימת עוגיות מתקררות

חומרים:

1 כף גדושה שמן קוקוס מוצק – מומס

2 כפות רסק תפוחים

½ כוס סוכר חום כהה דחוס

¼ כוס סוכר דמררה/לבן

¼ כפית מלח

1 כפית תמצית וניל (אני שמתי תמצית תפוז)

¼ כוס חלב (סויה, אורז, מה שיש)

2 כוסות קמח (אני השתמשתי בכוס קמח מלא וכוס קמח כוסמין מלא)

1 כפית אבקת אפיה

1 כפית אבקת סודה

¾ כוס שוקולד צ'יפס, או שוקולד קצוץ

הכנה:

מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים תבנית בנייר אפיה

טורפים במזלג (ועדיף להקציף במקצף, אני פשוט איבדתי את שלי במעבר דירה) את השמן, הרסק, הסוכרים, החלב והתמצית

מערבבים את הקמח עם אבקת האפייה, הסודה והמלח, והשוקולד צ'יפס

מאחדים את שתי התערובות

בעזרת כפית מסדרים כדורי בצק בתבנית ואופים בין 10-8 דקות.

למון קרד (קרם לימון) טבעוני שהוליד פאי לימון בציפוי שקדים (מרציפן) אפוי

למון קרד הוא אחד הדברים הטעימים שיש, ונבצר מבינתי איך הוא נותר עלום למדי בארצנו משופעת ההדרים. כלומר, הייתי בטוחה שכולם – או לפחות חובבי אוכל כמוני – יודעים מה זה, אבל כשהשווצתי בלמון הקרד הנפלא שיצא לי נתקלתי ביותר מדי הרמות גבה. וזה לא תקין.

במקור מדובר בפצצה חמאתית-חלמונית, אבל מסתבר שגם בלי מוצרים מן החי מתקבל קרם ענוג ונפלא. במקרה הלימוני מדובר בקרם עם חמיצות נושכת שלא מיועד לרכי לבב, אבל אפשר להחליף את הלימון בתפוז, או אשכולית, או כל תערובת הדרית, ואני גם מתכוונת בקרוב לערוך נסיונות על תותים, דובדבנים ופטל. אם מישהו יצייץ ויראה עניין, אדווח.

ומה עושים עם למון קרד? אם אתם אנגלים, אתם פשוט מורחים אותו על פרוסת לחם. אבל זה השימוש הפחות חביב עלי.

במקום זה אפשר לערבב כפית בגביע יוגורט (סויה). יאם.

או לתבל קצפת (קוקוס) לקינוח קצפתי-לימוני, או להקפיא לגלידת לימון נהדרת.

או להטמין בקאפקייקס, או לצפות עוגת גבינה.

או במקרה שלי, למלא בסיס פאי אפוי ולצפות בקרם שקדים מרציפני שהושחם קלות בגריל. פאי הוא בדרך כלל עגול, אבל אם תשתמשו בתבנית מלבנית (קטנה, עד 20X20) כמוני, ותפרסו לקוביות, תקבלו חיתוכיות קרם לימון-מרציפן מקסימות.

-         לא אוהבים מרציפן? החליפו את תמצית השקדים בתמצית וניל.

-         אם תשתמשו בסוכר חום, כמוני, הקרם יצא כהה בסוף הבישול, אבל הוא יבהיר מאד לאחר קירור.

-         אין כאן מתכון לבסיס הפאי כי אני לא לגמרי מרוצה מזה שהכנתי. כל בצק פריך יתאים, הרשת מלאה בהם.

-         את הלמון קרד מומלץ להכין יום מראש. ציפוי השקדים מוכן בשניות.

לא מתה על הלימון הזה שנתקע באמצע, אבל זו התמונה היחידה שבה העוגה נראית מפתה, איכשהו.

למון קרד טבעוני

1 ורבע כוסות מיץ לימון סחוט (יצאו לי כוס וחצי מ- 4 לימוני חורף עסיסיים)

גרידת קליפה

1 כפית גרידת ג'ינג'ר (לא חובה, אבל מוסיף אומפף)

1 ורבע כוסות סוכר

¼ כפית מלח

3 כפות קורנפלור מומסות ב-3 כפות מים

3 כפות קרם קוקוס (אפשר גם חלב מכל סוג)

3 כפות שמן קוקוס מומס

1. לשטוף לימונים ולגרר את הקליפה לפני שסוחטים.
2. להניח בסיר קטן על אש נמוכה מיץ סחוט (אני הוספתי גם את בשר הפרי שנשאר אחרי הסחיטה, מסונן מגרעינים), סוכר, מלח, גרידת קליפה וג'ינג'ר, לערבב עד שהסוכר נמס.
3. להוסיף את תמיסת הקורנפלור וקרם הקוקוס ולערב בהתמדה עד שהתערובת מתעבה ומסמיכה.
4. להסיר מהאש ולהוסיף שמן קוקוס. לערבב היטב עד שהוא נבלע בקרם.
5. לצנן לטמפרטורת החדר, לכסות את פני הקרם בניילון נצמד על מנת למנוע יצירת קרום ולהעביר למקרר.

ציפוי מרציפן

200 גר' שקדים טחונים (קמח שקדים)

½ כפית תמצית שקדים (בערך. לי יש תמצית חזקה ואיכותית שנרכשה בחנות מתמחה. אם משתמשים בתמצית רגילה מהסופר כדאי לטעום את הציפוי המוכן ולראות אם הוא מספיק "מרציפני" לטעמכם)

כ-2-3 כפות סירופ מייפל (או כל ממתיק נוזלי – אגבה, דבש, סירופ תירס או סתם סוכר מומס במים רותחים)

קרם קוקוס (בכוונה לא מציינת כמות – מדובר בכמה כפות לפי הצורך)

1. מערבבים את השקדים עם התמצית והמייפל, ומוסיפים קרם קוקוס תוך ערבוב עד שמתקבל מרקם של, נגיד, חומוס טרי – הקרם צריך להיות סמיך אך נוזלי מספיק כדי לצקת אותו על פני קרם הלימון ולשטח בעדינות לשכבה אחידה מבלי ששני הקרמים יתערבבו.
2. מכניסים את הפאי לתנור על חום עליון גבוה, רק עד שפני הציפוי משחימים קלות.

מאפינס מלוחים טבעוניים פשוטים

בדרך כלל כשמדברים על מאפי-ארוחת-בוקר מתכוונים למאפים מתוקים. קרואסונים, דנישים, פנקייקס. לוידעת מה אתכם, אבל אני לא מסוגלת לאכול משהו מתוק לארוחת בוקר. למעשה, ארוחת הבוקר שלי מורכבת מפרוסת לחם עם ממרח מלוח כלשהו (לרוב כזה שרקחתי בעצמי ממה שיש, מה שיוצר לעתים שילובים מוזרים כמו "חומוס" שעועית לבנה ופטריות שיטאקי. אל תשאלו. טוב, תשאלו אם אתם רוצים, אבל אני יודעת שלא תשאלו).

בכל מקרה, אחד הדברים שהכי מלחיצים אותי הוא לגלות באמצע הלילה שאין לי לחם לבוקר. כלומר, יש, אבל הוא די מנומר בירוק שעיר כזה. כזה שהולך לפח.

יש לי קמח ושמרים, אבל, כאמור, אמצע הלילה ואני לא הולכת ללוש ולהתפיח שום דבר עכשיו. לפני היותי טבעונית, זכורתני שבמקרי מצוקה שכאלו הייתי מכינה מאפינס פשוטים, דמויי לחמניות כאלה, אבל החיפוש ברשת אחר מאפינס מלוחים טבעוניים מעלים רק מתכונים נחמדים, אך מתוחכמים מדי ועתירי ירקות וקילופים וקיצוצים מדי בשביל אמצע הלילה למי שרק רוצה סוגשל לחמניה טריה לבוקר.

אז אילתרתי על בסיס של מאפינס מתוק, ויצא בדיוק מה שרציתי.

ל-3 מאפינס בתבניות חד"פ:

חומרים יבשים

¾  כוס קמח

1 כף קורנפלור

½ כפית מלח

¼ כפית אבקת סודה לשתייה

½ כפית אבקת אפיה

חומרים רטובים

1 כפית חרדל איכותי

½ כוס חלב סויה

2 כפות שמן זית

1 כף רסק תפוחים

½ כפית חומץ

תוספות אפשריות:

1 כף גבינה צהובה טבעונית מגוררת (במקרה מה שהיה לי במקרר, שארית מפיצה)/ זיתים קצוצים, עגבניות מיובשות/ בצל ירוק / עירית / פטרוזיליה + שן שום מגוררת / גרעיני דלעת

הכנה:

1. מחממים תנור ל-180 מעלות
2. בקערה אחת מערבבים את החומרים היבשים
3. בקערה שניה מערבבים את החומרים הרטובים
4. יוצקים את התערובת הרטובה אל היבשה ומערבבים קצרות רק עד שהבלילה מתאחדת.
5. יוצקים את הבלילה לתבניות מאפינס עד מחצית מגובהן ואופים כ-20 דקות.

מקבץ סתווי: קדרת אורז בתנור, מרק אישי בספל ובראוניז טבעוניים אולטימטיביים

כל הקיץ לא בישלתי כלום. פשוט שום דבר. חייתי על סנדוויצ'ים, סלטים, פירות,  וקצת (הרבה) ג'אנק וטייקאוויי. אני לא רוצה לדבר על זה.

אבל בינתיים מזג האוויר נהיה ידידותי יותר, וגם עברתי לדירה עם מטבח ידידותי יותר, ועם כל הידידותיות הזאת באוויר חזר לי החשק לבשל. ולחלוק כמה הברקות:

קדרת אורז מלא וכרוב בתנור

לא מזמן נתקלתי איפשהו במתכון לאורז אפוי ששבה את לבי:  אורז, מים רותחים, כף שמן, מלחפלפל, שעה בתנור ו-וואלה. בלי להשרות את האורז לכמה שעות (ניג'וס, אבל עושה הבדל גדול באורז מלא), בלי הקטע המלחיץ של להשאיר-את-המכסה-סגור-רבע-שעה כדי שהדגן המפונק ייצא אחד-אחד במקום דייסה (ואז מגלים שבישלתם יותר מדי, או פחות מדי, או שכל התחתית מפוחמת וכל מה שמעליה עדיין דייסתי – מקרים שקרו באמת. לחברה שלי. כחכוך. נתקע לי משהו בגרון, סליחה.)

בקיצור – מדובר בשיטת אנטי-פייל לעצלנים אמיתיים. רק שאותה חברה שלי (כחכוך) לא יכולה להכין סתם אורז-עם-בלי-כלום ולכן היא הוסיפה כרוב ותיבול אדום-מעושן. יאם.

צריך:

1 כף שמן

1.5 כוס אורז מלא

0.5 ראש כרוב פרוס לרצועות דקות

2.5 כוסות מים רותחים

1 מיכל רסק עגבניות של 100 גר'

1 כף רוטב סויה

1 כפית פפריקה מעושנת

מלח, פלפל

לעבודה:

1. מחממים תנור ל-180 מעלות
2. יוצקים את השמן לקדרה או סיר בעלי מכסה שאפשר להכניס לתנור (או קדרת חרס עם מכסה), מניחים  את האורז בשכבה אחידה ומעליו את רצועות הכרוב. לא מערבבים!
3. בקערה מערבבים את המים הרותחים עם רסק העגבניות וכל התיבול, ויוצקים על הכרוב והאורז שבסיר.
4. מכסים ואופים שעה.
5. אם רוצים, אפשר לכוון את התנור לגריל, להסיר את המכסה ולאפות עוד 5 דקות עד חריכה קלה של השכבה העליונה.

נמס בכוס – מרק מיסו אישי בספל

מליון וחצי גרסאות של מרקי מיסו מבושלים מסתובבים ברשת, ואני אומרת – למה ללכלך סיר? משחת הפלאים הזאת נמסה היטב במים רותחים, מה שהופך אותה למרק האינסטנט הכי נטול (מונוסודיום, כימיקלים, משמרים, יו ניים איט) ומלא (חלבונים, ויטמינים, מינרלים) שיש, ולכוס התה האישית שלי.

מתכון? כפית גדושה מיסו, כפית רוטב סויה, ספל, מים רותחים. לערבב עד שהמיסו נמס.

אבל סתם מרק צח קצת משעמם אותי, לכן אפשר להוסיף – לפי המצאי והחשק:

לפני מזיגת המים הרותחים: פטריית שיטאקי יבשה שבורה לפיסות קטנות, חופן קטנטן של אטריות אורז או ראמן, כמה קוביות טופו, שבבי סויה.

למרק המוכן: נבטים, גזיזי בצל ירוק, רצועות דקות של כרוב ירוק, כמה עלי כוסברה, טיפטופי רוטב צ'ילי ושמן שומשום קלוי.

ולקינוח: ה-בראוניז הטבעוניים ה-אולטימטיביים

אוח, בראוניז. נימוחים, קרמיים ופאדג'יים. ניסיתי עשרות מתכונים מהרשת (בעיקר כאלו שהכתירו את עצמם במגוון סופרלטיבים ושכנעו אותי בתמונות מפתות) וקיבלתי כל מיני תוצאות, החל מלבנות-חבלה חומות במקרה הרע ועד עוגות שוקולד דחוסות ויבשושיות במקרה הטוב.

עד ששיטוט מקרי התקיל אותי במתכון הצנוע-אך-הגאוני של עלמה-אשת-החיל, שבכלל קוראת לזה בשם המטעה "פאדג' שוקולד" (שום פאדג' שמכבד את עצמו לא מכיל קמח ולא עובר אפייה, למיטב ידיעתי) ולא מודעת לעובדה שהיא אוחזת במתכון האולטימטיבי-באמת לבראוניז טבעוניים, נימוחים כמו הדבר האמיתי, אם לא יותר. ואם ההמלצה הזאת לא משכנעת מספיק, מדובר גם במתכון סופר-קל ונטול כל רכיבים אקזוטיים מדי.

המתכון המפורט בלינק, רק כמה הערות ושדרוג:

-         עלמה השתמשה בתבנית 20X30. מניסיוני זו תבנית גדולה מדי לכמות הבלילה הקטנה, והתוצאה הטובה ביותר יצאה לי בתבנית אינגליש-קייק חד פעמית.

-         עלמה ממליצה לפרוס את העוגה לאחר קירור, אבל בעודה חמימה. אצלי במטבח, רק קירור מלא של לילה במקרר הניב פריסה מושלמת ונטולת פירורים.

-         מלח: לא מופיע במתכון המקורי, אבל קורט ממנו עושה הבדל גדול.

-         קמח: לבן במקור, אבל כוסמין מלא עושה יופי של עבודה.

-         שדרוג לחובבי הז'אנר: שוקולד-תפוזים ותוספת אגוזי לוז קלויים מומלחים.

סירות תפ"א ממולאות חומוס וסלק, או האם-אמא של ניצול שאריות

הכנתם פעם סלט גרגרי חומוס עם סלק? לא? אז כדאי לכם. (מתכון? אתם לא צריכים את זה. גרגירי חומוס מבושלים, קוביות מסלק שנצלה בשלמותו בתנור, בצל סגול, פטרוזיליה, הרבה לימון וקצת שמ"ז. והשוס – מעט גרידה מלימון שלם שהוקפא)

אבל מה קורה כשנשארת לכם רק מנת סלט אחת, קצת עצובה, שכבר לא כל כל בא לכם עליה מחד, ואתם לגמרי מזילים ריר למראה מתכון די מושחת לסירות תפוחי אדמה ממולאות מאידך?

ואם במקרה אתם רק אחת בבית, שלפעמים נוטה להכין יותר אוכל ממה שהיא מסוגלת לאכול מחד, אבל החינוך הפולני שלה לא מרשה לזרוק אוכל בגלל כל הילדים הרעבים האלה בביאפרה מאידך?

אתם מאלתרים סירות תפוחי אדמה ממולאות בשאריות סלט החומוס והסלק, וזה יוצא כל כך – אבל כל כך טעים – שזה שווה פוסט.

אז אופים תפוחי אדמה עד שקליפתם משחימה.

7-8 דקות במיקרו יקצרו את זמן האפיה לכמעט כלום. אבל ששש. מיקרו זה פוי.

ובמחי בלנדר-מוט, הופכים את מנת הסלט החומוס-סלק שלכם למחית. (שלגמרי יכולה לשמש גם כממרח ללחם, כי אין גבול לניצול שאריות!)

וכשתפוחי האדמה כבר לא חורכים את קצות האצבעות, חוצים אותם ומרוקנים את תוכנם (לא עד הסוף, כדי שהסירות יישארו יציבות) היישר לתוך מחית שאריות הסלט שלכם.

ואם אתם בעניין של פירה, לגמרי אפשר לאכול את זה ככה. כמו שזה.

מערבבים היטב (ויסלחו לי אחיי הטבעוניים ואחיותיי הפרות, אבל הוספתי גם קוביונת זעירה של גבינה בולגרית 5%, שאני מרשה לעצמי פעם ב), מתקנים תיבול, וממלאים את חצאי תפוחי האדמה המרוקנים בנדיבות.

אם לא הייתי יודעת, הייתי חושבת שזה בשר.

ומחזירים לתנור לאפייה של כ-20 דקות, עד שפני המילוי מתייצבים ומשחימים מעט.

נו טוב. אם רק התמונה היתה יכולה להעביר את פריכות הקרום החיצוני ואת רכות הבפנוכו של זה.

אין לכם שאריות סלט חומוס-עם סלק? זה לא תירוץ. כל שעועית מבושלת תעבוד, עם קצת בצל, עשבי תיבול, לימון ושמן זית. ובלי סלק זה לא יהיה פחות טעים, רק פחות ורוד.

אבל עזבו אוכל. הבוקר עשיתי קניות ובכניסה לסופר היו שתילים פרחוניים כל כך יפים שלא הצלחתי להתאפק. מכיוון שזה סופר ולא משתלה, כמובן שאפחד לא ידע להגיד לי איזה צמח זה והאם הוא ישרוד במרפסת הדרומית צרובת השמש שלי. אז שתלתי באדנית מיותמת, ואני מקווה לטוב.

פרחים חסרי שם. מישהו יודע?

עוגת וויסקי טבעונית מושחתת לגמרי

הכל התחיל בתלושים של פסח (במלעיל. אני קוראת להם תלושים אפילו שהיום הם כבר סוגשל כרטיס אשראי) שאני מקבלת כל שנה מהוריי. השנה הם היו רק של סופר אחד מסוים - שזה קצת מבאס - ולעומת זאת יש לי סניף קטן ומעאפן שלו בדיוק מתחת לבית - שזה נחמד.

אז איזה מתנה משמחת אני יכולה לקנות לעצמי בסופר? המון סנפרוסטים? הממ. אהה! בקבוק וויסקי - זאת מתנה שאני אשמח לקבל! אז קניתי לעצמי בקבוק וויסקי יקר בתלושים ואכן שימחתי את עצמי עד מאד.

ועכשיו - מה אני אעשה עם וויסקי? אני פחות בעד לשתות אותו. טיפשי לבזבז אותו על כאב ראש כשאני יכולה לקבל כאב ראש בחינם רק מלחיות.

עוגה. זה מה שאני אעשה איתו. עם קרם וציפוי וכל השינאניגן. ועם הרבה וויסקי. יס.

אז זהו, שמעולם לא הכנתי עוגת קרם. אני וקונדיטוריה לא חברות. כל השקילות והמדידות האלה נועדו לאנשים מרוכזים ומדויקים ממני. אבל רציתי עוגת וויסקי עם קרם והכל, ובשביל כבוד צריך לעבוד. 

מה שרק בא להוכיח שגם באור אני לא יודעת לצלם. או שזה האייפון. כן, זה האייפון. גרר

כמו כל עוגת קרם שמכבדת את עצמה, המתכון ארוך כאורך הגלות, אבל ההכנה ממש - אבל ממש - פשוטה. והתוצאה - נגיד זאת כך: לא לילדים.

כמה הערות לפני שמתחילים:

1. יום לפני הכניסו פחית קרם קוקוס (קרם, לא חלב, לפחות 21% שומן) למקרר ותנו לה לישון שם לילה. הקירור יפריד בין המוצקים לנוזלים ומה שייווצר לנו הוא גוש שמנת מרוכז - שאותו ניתן להקציף בדיוק כמו שמנת מתוקה, ומעט נוזלים, שגם בהם נשתמש.

2. את המתכוןלבסיס העוגה לקחתי מהבלוג החביב עלי או-שי-גלואוס, והכנתי אותו ככתבו וכלשונו (כמעט, כי המרתי חלק נכבד מן הנוזלים בוויסקי) למרות המידות המה-זה-מעצבנות. העניין הוא שגברת אש"ג טוענת שהבצק המתקבל דביק מאד ודורש עבודה עם ידיים רטובות, ואילו לי יצא כדור בצק מושלם ונוח מאד לעבודה. אני מקווה שגם לכם.

3. כמו כן, גברת אש"ג לא מציינת את גודל התבנית. אני ייעדתי את העוגה לקופסת פלסטיק בגודל 25X15 ורידדתי את הבצק בתבנית הטוסטר שלי בהתאם לגודל הקופסה. אני מניחה שכמות הבצק מתאימה לתבנית בגודל 20 על 20.

4. אולי אפיתי יותר מדי, או שזה הטוסטור המעאפן, אבל הבסיס יצא לי יבש ופריך. ביסקוויטי כזה. אז הרטבתי אותה קצת, עם וויסקי כמובן. לי זה ממש לא מפריע, אבל אם כן, הייתי מפוררת את העוגה ומכינה בסיס פירורים עם תוספת שמן קוקוס ומעט נוזלים. למעשה נותרו לי קצת קצוות עוגה שאני הולכת להכין מהם כדורי שוקולד בדיוק כך.

העוגה בקופסתה המהודרת

לבסיס (המידות המעצבנות במקור, ומומלץ להיצמד אליהן)

1 כוס + 6 כפות קמח כוסמין מלא (אפשר קמח לבן או חצי לבן חצי מלא, אבל לא 100% קמח חיטה מלאה כי הוא כבד מדי)

¼ כוס + 2 כפות קקאו

½ כפית אבקת אפיה

½ כוס + 1/3 כוס סוכר

1 כף קורנפלור

1/2 כפית מלח

4 כפות + 2 כפיות שמן קנולה

1/4 כוס חלב (סויה, שקדים או רגיל)

¼ כוס ויסקי (זה הקטע של העוגה הזאת, אבל מי שלא בעניין יכול בהחלט להמיר בחלב)

1 כפית קפה נמס טוב

2 כפיות דבש

לקרם קוקוס-ווייט-ראשן

1 פחית קרם קוקוס 21% שומן לפחות

1 כפית קפה נמס טוב

2 כפות סוכר

2 כפות וויסקי

חופן קטן של אגוזים קצוצים (לא חובה)

לציפוי

נוזלי הקוקוס שנותרו לאחר סינון הקרם

100 גר' שוקולד מריר 60%

1 כף וויסקי

הכנה:

בסיס

1. לחמם תנור ל-180 מעלות ולשמן קלות/לרפד תבנית בנייר אפיה.
2. לנפות לקערה את החומרים היבשים: קמח, קקאו, אבקת אפיה, קורנפלור, סוכר ומלח
3. לטרוף יחד את החומרים הרטובים: שמן, דבש, חלב, ויסקי וקפה נמס
4. להוסיף את החומרים הרטובים ליבשים, לערבב היטב (אבל לא יותר מדי – רק עד שנוצר בצק אחיד)
5. לשטח את הבלילה בתבנית ולאפות 20 דקות.
6. לתת לעוגה להצטנן לגמרי, ואז לקלף אותה מנייר האפיה ולהניח הפוכה (עם הצד שקילפנו מנייר האפייה כלפי מעלה) בתבנית שבה נבנה את העוגה.

קרם

1. לאחר שהייה של לילה במקרר, תכולת פחית קרם הקוקוס תיפרד לגוש מוצק ומעט נוזלים. מוציאים בזהירות את הגוש המוצק לקערת הקצפה, ומשתדלים להשאיר את רוב הנוזל בפחית. נשתמש בו עוד מעט לציפוי.
2. מוסיפים לגוש הקוקוס שבקערה את כפית הקפה הנמס ושתי כפות סוכר, ומקציפים במהירות גבוהה עד שהקרם הופך לקצפת יציבה.
3. מערבבים 2 כפות וויסקי לתוך הקצפת.
4. מורחים את הקרם/קצפת בשכבה אחידה על פני העוגה ההפוכה ומפזרים מעט אגוזים קצוצים (אפשר לוותר, אבל הם נותנים קראנץ' כל כך נחמד)

ציפוי

1. מחממים את נוזלי הקוקוס שנותרו עד סף רתיחה (אפשר גם במיקרו, כ-30 שניות) ומוסיפים לנוזל החם את השוקולד, קצוץ לקוביות קטנות ככל האפשר (זה מזרז את ההמסה)
2. מערבבים היטב עד שהשוקולד נמס לגמרי והופך לנוזל מבריק. מוסיפים את כף הוויסקי ומערבבים שוב עד שהציפוי חלק ואחיד. הציפוי צריך להיות נוזלי יחסית ולא סמיך מדי, כדי לצפות בקלות את הקרם.
3. שוכפים את הציפוי באופן אחיד על פני הקרם ומאשפזים את העוגה במקרר לכמה שעות לפני הפריסה.

מאק אנד צ'יז, הגרסה הטבעונית השפויה

התלבטתי עם הכותרת הזאת. אני לא אוהבת "תחליפים", זו תחושה רמאית. מצד אחד, בהחלט אין שום גבינה במאק-אנד-צ'יז הזה. מצד שני, האלטרנטיבה היא לקרוא לזה "פשטידת פסטה". הממ. פשטידה זו מילה נוראית, שעושה עוול רציני למאפה הכל כך טעים – אם כי המעט רמאי – הזה.

אז נישאר עם מאק אנד צ'יז.

תגידו לי "אוכל אמריקאי" ואני ישר רואה בדמיון גושים עצומים של בשר עם פסי חריכה, מלווים בהררי צ'יפס טבוע בקצ'ופ ולקינוח קאפקייקס עם כרבולת חמאתית צבועה בשלל צבעים זרחניים. שומן ופחמימות, עם יותר מדי סוכר ומלח. בקיצור, כל מה שהנפש האנושית מתאווה לו כשקר לה. אפילו נפשות כמעט-טבעוניות כמוני.

בכל מקרה, המאק&צ'יז הזה הוא פשוט שמיכת פוך לנפש, מבלי להצטרך לאטום את האוזניים מפני זעקת העורקים הנסתמים. המקור מכאן, עם שינויים, תוספות והתאמות לאריזה סטנדרטית של פסטה.

הערות לפני שמתחילים:

1.      * הגברת במקור משתמשת בשימורי מחית דלעת. אצלנו הדלעת עדיין לא מגיעה בפחיות – וטוב שכך – ולכן נצטרך להכין את המחית במו עצמנו. אפשר לצלות בתנור, לאדות או לבשל דלעת במים עד ריכוך, ואז למעוך למחית חלקה. השיטה המועדפת עלי היא צלייה בתנור, אבל מחוסר זמן השתמשתי בפטנט של פתיתים – דלורית שלמה במיקרו.

2.      * אפרופו דלעת – אל תשתמשו בה. כלומר, לא בדלעת רגילה, שהמרקם שלה סיבי, מימי ומתוק מדי למתכון הזה. דלורית הרבה יותר מומלצת, או דלעת ערמונים, שהן יותר דחוסות.
כ* כפי שגיליתי בניסיון נוסף, גם כרובית עובדת כאן מעולה. אולי אפילו יותר טוב. רק שעם כרובית, בניגוד לדלעת, הכנת הפירה המומלצת היא בבישול במים, סינון יסודי ומעיכה. כל השאר ללא שינוי.

3.      * שמרי בירה – עוד דבר נהדר עם שם נוראי – הם אלו שמעניקים למאק שלנו את הטעם הגבינתי, האוממי והמונוסודיום-גלוטומטי הנחשק, בלי תועפות השומן שנלוות אליו בדרך כלל. אה, והם גם בריאים נורא.

למה יוצא הפוך??

צריך:

2 דלוריות בינוניות (משקל ברוטו של 1.5 קילו)

0.5 ליטר חלב שקדים (או סויה, או חלב רגיל)

1 כף קורנפלור

1 כף שמן זית

2 שיני שום

2 כפות חרדל ד'יזון איכותי

5 כפות שמרי בירה

מלח, פלפל, תבלינים לפי הטעם (למשל: פפריקה מעושנת, קינמון, מוסקט, כורכום, קארי)

תוספות אפשריות: תרד חלוט, עגבניות מיובשות, זיתים שחורים, צלפים קצוצים

חבילת פסטה קצרה וחלולה

1.2 כוס פירורי לחם מעורבבים עם מעט שמן זית

לעבודה:

1.      להכין מחית חלקה מהדלוריות איך שתרצו. עדיף בצלייה או במיקרו מאשר בישול במים.

2.      לבשל את הפסטה לפי ההוראות על האריזה.

3.      לחמם תנור ל-200 מעלות.

4.      להפריש חצי כוס מהחלב ולערבב היטב עם כף הקורנפלור עד שאין גושים.

5.      לחמם בסיר קטן את שמן הזית עם שיני השום, וכשהשום מתחיל להפיץ ריח, להוסיף את שאר החלב ולחמם אותו בלי להרתיח.

6.      כשתערובת החלב חמימה, נוסיף לתוכה את תערובת החלב עם הקורנפלור ונערבב במרץ תוך חימום, עד שהחלב מסמיך מעט ומצפה את הכף.

7.      בשלב הזה מוסיפים לסיר את החרדל, שמרי הבירה, מלח, פלפל ותבלינים ואת מחית הדלעת שהכינונו מראש. מערבים היטב עד שנוצר רוטב סמיך, שמנתי וכתום, וממשיכים לבשל עוד כמה דקות, עד שמתחילות להופיע בועות שמנות וכבדות של רתיחה. מסירים מהאש, טועמים ומתקנים תיבול אם צריך.

8.      מערבבים כ-2/3 רוטב עם הפסטה (ותוספות, אם משתמשים. אני הוספתי כף צלפים קצוצים כדי לרענן קצת את השמנתיות של כל העסק) ומשטחים בתבנית משומנת קלות. מצפים את פני המאפה בשארית הרוטב ומפזרים את פירורי הלחם.

9.      אופים כ-20 דקות, או עד שפני המאפה משחימים.

ולקינוח: חייבת כזה! מי בא לעזור לי לערבב?