סירות תפ"א ממולאות חומוס וסלק, או האם-אמא של ניצול שאריות

הכנתם פעם סלט גרגרי חומוס עם סלק? לא? אז כדאי לכם. (מתכון? אתם לא צריכים את זה. גרגירי חומוס מבושלים, קוביות מסלק שנצלה בשלמותו בתנור, בצל סגול, פטרוזיליה, הרבה לימון וקצת שמ"ז. והשוס – מעט גרידה מלימון שלם שהוקפא)

אבל מה קורה כשנשארת לכם רק מנת סלט אחת, קצת עצובה, שכבר לא כל כל בא לכם עליה מחד, ואתם לגמרי מזילים ריר למראה מתכון די מושחת לסירות תפוחי אדמה ממולאות מאידך?

ואם במקרה אתם רק אחת בבית, שלפעמים נוטה להכין יותר אוכל ממה שהיא מסוגלת לאכול מחד, אבל החינוך הפולני שלה לא מרשה לזרוק אוכל בגלל כל הילדים הרעבים האלה בביאפרה מאידך?

אתם מאלתרים סירות תפוחי אדמה ממולאות בשאריות סלט החומוס והסלק, וזה יוצא כל כך – אבל כל כך טעים – שזה שווה פוסט.

אז אופים תפוחי אדמה עד שקליפתם משחימה.

7-8 דקות במיקרו יקצרו את זמן האפיה לכמעט כלום. אבל ששש. מיקרו זה פוי.

ובמחי בלנדר-מוט, הופכים את מנת הסלט החומוס-סלק שלכם למחית. (שלגמרי יכולה לשמש גם כממרח ללחם, כי אין גבול לניצול שאריות!)

וכשתפוחי האדמה כבר לא חורכים את קצות האצבעות, חוצים אותם ומרוקנים את תוכנם (לא עד הסוף, כדי שהסירות יישארו יציבות) היישר לתוך מחית שאריות הסלט שלכם.

ואם אתם בעניין של פירה, לגמרי אפשר לאכול את זה ככה. כמו שזה.

מערבבים היטב (ויסלחו לי אחיי הטבעוניים ואחיותיי הפרות, אבל הוספתי גם קוביונת זעירה של גבינה בולגרית 5%, שאני מרשה לעצמי פעם ב), מתקנים תיבול, וממלאים את חצאי תפוחי האדמה המרוקנים בנדיבות.

אם לא הייתי יודעת, הייתי חושבת שזה בשר.

ומחזירים לתנור לאפייה של כ-20 דקות, עד שפני המילוי מתייצבים ומשחימים מעט.

נו טוב. אם רק התמונה היתה יכולה להעביר את פריכות הקרום החיצוני ואת רכות הבפנוכו של זה.

אין לכם שאריות סלט חומוס-עם סלק? זה לא תירוץ. כל שעועית מבושלת תעבוד, עם קצת בצל, עשבי תיבול, לימון ושמן זית. ובלי סלק זה לא יהיה פחות טעים, רק פחות ורוד.

אבל עזבו אוכל. הבוקר עשיתי קניות ובכניסה לסופר היו שתילים פרחוניים כל כך יפים שלא הצלחתי להתאפק. מכיוון שזה סופר ולא משתלה, כמובן שאפחד לא ידע להגיד לי איזה צמח זה והאם הוא ישרוד במרפסת הדרומית צרובת השמש שלי. אז שתלתי באדנית מיותמת, ואני מקווה לטוב.

פרחים חסרי שם. מישהו יודע?

דברים טובים של סופשבוע

על מנת לשמור על יחסי כוחות מאוזנים עם ההיקפים שלי, בימי חול קיציים אני מתקיימת על פריכיות אורז עם גבינה לבנה וירקות, פחות או יותר. זה קצת מבאס, אבל יעיל.

ואז מגיע סוף השבוע ואני מתפרעת. לפעמים קצת הרבה יותר מדי, כמו היום.

אני לא יודעת אם מישהו קורא כאן (גלעד?) – כמי שמעולם לא הצליחה לחזור על מתכון פעמיים מרוב אילתורים וחיפופים, הבלוג הזה מיועד בעיקר להזכיר לעצמי איך הכנתי דברים שיצאו טעימים – הפוסט הזה יהיה הזדמנות טובה לבדוק את הנושא, כי אני לא הולכת לתת כאן מתכונים מסודרים אלא רק לספר מה הכנתי, ואם מישהו רוצה מתכון – שיבקש. אני אשמח. אם אני אזכור.

אז מה היה לנו:

סלט "קופסאות" מקסיקני - קופסת שימורי שעועית אדומה (במי מלח בלבד), קופסת תירס (שווה לחפש את אלו ללא תוספת סוכר. רק אלוהים יודעת למה בכלל מכניסים סוכר לשימורי תירס), קוביות טנטנות של פלפל אדום, פלפל צהוב ובצל סגול, כוסברה, אורגנו, הרבה לימון (כולל קוביות קליפה קטנות) ומעט שמן זית. בדיעבד הייתי מוסיפה גם איזו עגבניה יפה, אבל שכחתי לקנות.

קלצונה חצילים – מבצק פיצה קליל ללא שמרים, המבוסס על גבינה לבנה, שלוקח דקה להכין, במילוי חצילים שרופים על האש ובולגרית 5%.

 קלצונות יוצאות מהתנור. יאם.

קציצות עדשים ירוקות עם פטריות ובצל קלויים – קליית הפטריות והבצל בתנור, זה השוס.

תמרים ממולאים במרציפן ביתי – על בסיס דבש, ללא סוכר, ו"כדורי שוקולד" מאגוזי לוז, דבש, קקאו ו-וויסקי מצופים שוקולד -  באלה אני גאה במיוחד. זו וריאציה על מתכון המרציפן. הכי פינוק.

כל כך הרבה אוכל.

כל כך מעט מקום בבטן!

טפנד פלפלים רב שימושי ועוגיות נוטלה בלי נוטלה – שניים במחיר אחד

אני עייפה. וחם לי. ואני עייפה, כבר אמרתי?

ואין לי כוח לבשל, אז אני נכנסת לסופר ומחפשת לי ארוחת ערב מהירה, אבל הרגל טורדני לא מאפשר לי לזרוק דברים לעגלה מבלי שבחנתי בעיון את רשימת הרכיבים, ואם אני לא מבינה אותה – אני לא לוקחת.

ושוב אני יוצאת עם שקית שמכילה רק ירקות, פירות, מוצרים בסיסיים וכאלה שמכילים רשימה קצרה של חומרים מזוהים ויודעת שגם היום אני אצטרך לבשל.

אז לפחות נעשה את זה הכי זריז שאפשר.

טפנד פלפלים

(שיכול לשמש כרוטב לפסטה או לפיצה, וגם עושה אחלה עבודה כממרח לסנדוויץ)

2 פלפלים אדומים בשרניים

5 זיתי קלמטה מגולענים

1 שן שום

צ'ילי גרוס לפי הטעם

צריך:

1. לקלות את הפלפלים בתנור ולקלף אותם*
2. לטחון את הפלפלים הקלויים הקלופים עם הזיתים והשום לממרח חלק. שימו לב שאין צורך במלח או בשמן – הזיתים מספקים את שניהם.

* למי שבמקרה לא יודע איך לקלות פלפלים: לחצות את הפלפלים לאורך, להסיר את הגבעול עם הגרעינים והלבנים האלה שבפנים, להניח בתבנית עם הצד החתוך כלפי מטה ולאפות בחום גבוה (250 מעלות) עד שהקליפה נחרכת ומשחירה (כ-20 דקות). לכבות את התנור ולהשאיר את הפלפלים בפנים עוד כמה דקות. כשאפשר לגעת בהם מבלי להיכוות גם אפשר להסיר מהם את הקליפה החרוכה בקלות.

עוגיות נוטלה בלי נוטלה* (וגם בלי קמח)

טוב, העוגיות האלה יצאו לי די בטעות כשניסיתי להכין משהו קצת יותר פשוט שאני מכינה די הרבה – "כדורי שוקולד" שמורכבים משוקולד מומס ואגוזים טחונים ומגולגלים בקקאו. מכיוון שאני אף פעם לא שוקלת ומודדת חומרים, יצא שכמות האגוזים היתה קצת גדולה על כמות השוקולד וכל העסק נשאר די פירורי וסירב להתגבש לכדורים. מה עושים? מוסיפים ביצה ואופים, זה מה.

בטעות יצא יותר טעים מהמקור.

* הטעם האלוהי של הנוטלה טמון בשילוב בין שוקולד לאגוזי לוז. אפשר להשתמש בכל אגוז אחר וזה יהיה מעולה, אבל לא בטעם נוטלה.

60 גר' שוקולד מריר (אני השתמשתי בכזה עם פירורי קליפת תפוז כי זה מה שהיה. יצא טוב)

20 גר' חמאה

1 כפית תמצית ויסקי (מצאתי בסופר. סינתטי, כן, אבל יותר טעים מתמצית וניל והרבה יותר זול מבקבוק ויסקי)

2 כפות סוכר (זה לא יוצא מאד מתוק וככה אני אוהבת. כמובן שאפשר להוסיף לפי הטעם)

1.5 כוס אגוזי לוז קלויים בלי מלח וטחונים לאבקה (אפשר להשיג בכל חנות פיצוחים שטוחנת פרג ותבלינים. מי שיש לו מעבד מזון יכול לטחון לבד. לי אין)

1 ביצה

צריך:

1. להמס את השוקולד עם החמאה
2. להוסיף את התמצית, הסוכר, האגוזים הטחונים והביצה.
3. להכניס לפריזר לרבע שעה ובינתיים לחמם תנור ל-180 מעלות.
4. כשהתערובת הצטננה, לכדרר כדורים קטנים ולהניח על תבנית מרופדת בנייר אפייה.
5. לאפות 10 דקות בדיוק ולהוציא מהתנור בשלב שהעוגיות תפחו ונסדקו מעט אבל עדיין קצת רכות. אפשר לגלגל באבקת סוכר, גם ליופי וגם לתוספת מתיקות, כי העוגיות לא מאד מתוקות.
6. אם הן לא נטרפות מיד (מה שדורש משמעת עצמית חזקה!) מאכסנים במקרר.

ושוב תצטרכו להאמין לי שזה יותר טעים ממה שזה נראה.