לחמניות שקדים

יש איזו דיאטה אופנתית בשם "פליאו", או בשמה המלא "תזונה פליאוליתית", המבוססת על תזונת האדם הקדמון. (הבוס שלי אובססיבי בעניין, ולא מזמן שמעתי אותו בטלפון, דורש בהיסטריה מעוזרת הבית/מבשלת שלו "להעיף מהבית את כל הדגנים ולבשל רק עם שמן זית ושמן קוקוס!" "מותר גם שמן אבוקדו," לחשתי לו מהצד. "ושמן אבוקדו!" הוא צרח בטלפון. מסכנה. בקושי מדברת עברית זאתי, אני מקווה שהיא הבינה מה זה דגנים. ושמן אבוקדו. שהוא, אגב, יקר בטירוף ומסריח באותה מידה.)

אני לא רוצה להעליב אף אחד בהבעת דעתי האישית על הפליאו הזאתי, אסתפק רק בלהעיר שדיאטה האוסרת על דגנים מכל סוג שהוא ומעודדת צריכת בשר (ואברים פנימיים בעיקר) ושומן רווי מהחי היא לא בשבילי. אם האדם הקדמון לא אכל לחם צר לי עליו, אבל בכל זאת עברו מאז אי אלו אלפי שנים. אני לא מומחית, אבל נדמה לי שהוא גם לא אכל שמן אבוקדו. וגם לא הגיע לגיל 50. אבל עזבו, אני נסחפת.

מה שכן, אני תמיד מחפשת מתכונים מעניינים, וההתמודדות של חובבי הפליאו עם האיסור על צריכת דגנים מניבה המצאות מרתקות. המתכון הבא הוא אחד התחליפים שלהם ללחם, אבל אני מוצאת שהוא פשוט ממש טעים.

לחמניות קדמוניות

המקור מכאן (אני הכנתי חצי כמות)

400  גרם (1.5 כוסות) חמאת שקדים ביתית או קנויה

5  ביצים בינוניות
1.5 כף מיץ מלימון
¾  כפית סודה

מלח

1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים תבנית מאפינס (ללחמניות) או תבנית לחם קטנה
2. טורפים את חמאת השקדים עם הביצים, אבקת הסודה והמלח עד לקבלת תערובת אחידה
3. מוסיפים את מיץ הלימון ומערבבים
4. יוצקים את הבלילה לתבנית ואופים כ-20 דקות. (במקור כתוב 10 דקות, אבל כפי שניתן לראות בתמונה, הלחמניות שלי קצת נשרפו מלמעלה בעודן די נוזליות מבפנים אחרי 15 דקות. כמה דקות נוספות והנמכת טמפרטורה קלה והכל הסתדר. אני לא מצפה ליותר מדי מהטוסטר אובן הענתיקה שלי, אז אל תסמכו עלי בעניין זמני אפיה. מבחן הקיסם יהווה את האינדיקציה הבדוקה ביותר, אבל מנסיוני 20 דקות הן המינימום)

עריכה:

היום מישהו הביא למשרד מרציפן, וחשבתי לעצמי מה יקרה אם אוסיף לבלילה תמצית שקדים ומעט סוכר (או דבש, אם כבר פליאו - סוכר אסור, דבש מותר. לכו תבינו.) - האם ייצאו לחמניות מרציפן? הממ. שווה בדיקה.

אגב, לאחרונה גיליתי גרסה מעניינת עם טחינה.