מאק אנד צ'יז, הגרסה הטבעונית השפויה

התלבטתי עם הכותרת הזאת. אני לא אוהבת "תחליפים", זו תחושה רמאית. מצד אחד, בהחלט אין שום גבינה במאק-אנד-צ'יז הזה. מצד שני, האלטרנטיבה היא לקרוא לזה "פשטידת פסטה". הממ. פשטידה זו מילה נוראית, שעושה עוול רציני למאפה הכל כך טעים – אם כי המעט רמאי – הזה.

אז נישאר עם מאק אנד צ'יז.

תגידו לי "אוכל אמריקאי" ואני ישר רואה בדמיון גושים עצומים של בשר עם פסי חריכה, מלווים בהררי צ'יפס טבוע בקצ'ופ ולקינוח קאפקייקס עם כרבולת חמאתית צבועה בשלל צבעים זרחניים. שומן ופחמימות, עם יותר מדי סוכר ומלח. בקיצור, כל מה שהנפש האנושית מתאווה לו כשקר לה. אפילו נפשות כמעט-טבעוניות כמוני.

בכל מקרה, המאק&צ'יז הזה הוא פשוט שמיכת פוך לנפש, מבלי להצטרך לאטום את האוזניים מפני זעקת העורקים הנסתמים. המקור מכאן, עם שינויים, תוספות והתאמות לאריזה סטנדרטית של פסטה.

הערות לפני שמתחילים:

1.      * הגברת במקור משתמשת בשימורי מחית דלעת. אצלנו הדלעת עדיין לא מגיעה בפחיות – וטוב שכך – ולכן נצטרך להכין את המחית במו עצמנו. אפשר לצלות בתנור, לאדות או לבשל דלעת במים עד ריכוך, ואז למעוך למחית חלקה. השיטה המועדפת עלי היא צלייה בתנור, אבל מחוסר זמן השתמשתי בפטנט של פתיתים – דלורית שלמה במיקרו.

2.      * אפרופו דלעת – אל תשתמשו בה. כלומר, לא בדלעת רגילה, שהמרקם שלה סיבי, מימי ומתוק מדי למתכון הזה. דלורית הרבה יותר מומלצת, או דלעת ערמונים, שהן יותר דחוסות.
כ* כפי שגיליתי בניסיון נוסף, גם כרובית עובדת כאן מעולה. אולי אפילו יותר טוב. רק שעם כרובית, בניגוד לדלעת, הכנת הפירה המומלצת היא בבישול במים, סינון יסודי ומעיכה. כל השאר ללא שינוי.

3.      * שמרי בירה – עוד דבר נהדר עם שם נוראי – הם אלו שמעניקים למאק שלנו את הטעם הגבינתי, האוממי והמונוסודיום-גלוטומטי הנחשק, בלי תועפות השומן שנלוות אליו בדרך כלל. אה, והם גם בריאים נורא.

למה יוצא הפוך??

צריך:

2 דלוריות בינוניות (משקל ברוטו של 1.5 קילו)

0.5 ליטר חלב שקדים (או סויה, או חלב רגיל)

1 כף קורנפלור

1 כף שמן זית

2 שיני שום

2 כפות חרדל ד'יזון איכותי

5 כפות שמרי בירה

מלח, פלפל, תבלינים לפי הטעם (למשל: פפריקה מעושנת, קינמון, מוסקט, כורכום, קארי)

תוספות אפשריות: תרד חלוט, עגבניות מיובשות, זיתים שחורים, צלפים קצוצים

חבילת פסטה קצרה וחלולה

1.2 כוס פירורי לחם מעורבבים עם מעט שמן זית

לעבודה:

1.      להכין מחית חלקה מהדלוריות איך שתרצו. עדיף בצלייה או במיקרו מאשר בישול במים.

2.      לבשל את הפסטה לפי ההוראות על האריזה.

3.      לחמם תנור ל-200 מעלות.

4.      להפריש חצי כוס מהחלב ולערבב היטב עם כף הקורנפלור עד שאין גושים.

5.      לחמם בסיר קטן את שמן הזית עם שיני השום, וכשהשום מתחיל להפיץ ריח, להוסיף את שאר החלב ולחמם אותו בלי להרתיח.

6.      כשתערובת החלב חמימה, נוסיף לתוכה את תערובת החלב עם הקורנפלור ונערבב במרץ תוך חימום, עד שהחלב מסמיך מעט ומצפה את הכף.

7.      בשלב הזה מוסיפים לסיר את החרדל, שמרי הבירה, מלח, פלפל ותבלינים ואת מחית הדלעת שהכינונו מראש. מערבים היטב עד שנוצר רוטב סמיך, שמנתי וכתום, וממשיכים לבשל עוד כמה דקות, עד שמתחילות להופיע בועות שמנות וכבדות של רתיחה. מסירים מהאש, טועמים ומתקנים תיבול אם צריך.

8.      מערבבים כ-2/3 רוטב עם הפסטה (ותוספות, אם משתמשים. אני הוספתי כף צלפים קצוצים כדי לרענן קצת את השמנתיות של כל העסק) ומשטחים בתבנית משומנת קלות. מצפים את פני המאפה בשארית הרוטב ומפזרים את פירורי הלחם.

9.      אופים כ-20 דקות, או עד שפני המאפה משחימים.

ולקינוח: חייבת כזה! מי בא לעזור לי לערבב?