אם אני לא מביאה אתי ארוחת צהריים מהבית לעבודה,
אני די תקועה. ברדיוס המיידי יש רק שווארמיות-חתולים מגורזות והזמנה ממסעדות כמעט
תמיד מאכזבת ומבאסת, וגם אם טעים קשה לי להימנע מהמחשבה שבמחיר מנה יכולתי להכין
סיר ליומיים-שלושה. אני לא רוטשילד. לכן אני משתדלת לבשל גם אם הכי לא בא לי, וגם,
כמו היום, שחשבתי שיש לי מנה למחר אבל הסתבר שאין, ולא עשיתי קניות*
* קניות = ירקות טריים
במקרה יצא לי מרק-מזווה טעים במיוחד, שגם אם אין
בו יותר מדי ירק טרי, הוא עדיף על כל אופציית-ארוחת-צהריים אחרת שעומדת בפניי
בעבודה.
נמאס לי להתנצל על כישורי הצילום שלי. ככה המרק נראה בחושך. |
צריך:
1 כוס עדשים שחורות
1 פרוסת שורש גלנגל מיובש*
3 עלי קפיר מיובשים*
מים
½ כוס פסאטה*
1 כף מחית קארי צהוב*
מלח פלפל
½ פחית קרם קוקוס
אופציונלי: ¼ פלפלון צ'ילי אדום קצוץ לקוביות, שן
שום קצוצה, בצל ירוק קצוץ, חופן כוסברה
- שוטפים את העדשים היטב, מסננים ומבשלים ב-4 כוסות מים עם הגלנגל ועלי
הקפיר עד שהן רכות לגמרי, כ-40 דקות.
- מסירים את פיסת הגלנגל והעלים וטוחנים את העדשים עם מי הבישול למחית.
- מוסיפים פסאטה, מחית קארי, מלח ופלפל ומביאים לרתיחה.
- מכבים את האש, מוסיפים את קרם הקוקוס, מערבבים, ומקשטים בקוביות
פלפלון צ'ילי, שום, בצל ירוק וחופן כוסברה קצוצה.
ה"מזווה" שלי (תנור אפייה ישן שלא
עובד) אולי מכיל פרודוקטים אקזוטיים-משהו, שאריות מהרפתקאות בישול קודמות, אבל
רובם ניתנים להחלפה במוצרים זמינים יותר:
- גלנגל אפשר להחליף בפיסת שורש ג'ינג'ר
- עלי קפיר מספקים בשומת לימונית, שאפשר להחליף בעשב לימון, או שפריץ של מיץ בגמר הבישול.
- פאסטה ניתן להחליף ברסק עגבניות, אבל כיום ניתן להשיג פסאטה במרבית הסופרים. היא מגיעה בבקבוקי זכוכית שנראים כמו מיץ עגבניות, טעימה יותר ולא יקרה יותר מכמות דומה של רסק.
- מחית קארי אפשר להחליף בתבלין קארי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה