קערת בודהא ברוטב קשיו-מיסו, או תרגול זן לשבת בבוקר

"קערת בודהא" (Buddha Bowl) הוא שם גנרי למנה אסיאתית המבוססת על דגנים מבושלים, מעליהם שפע ירקות (טריים, או מבושלים או גם וגם), תוספת חלבון (קטניות, טופו) ורוטב. זו אמורה להיות מנה שכולה איזון, שלווה וטוהר שמימי. כל מה שרחוק ממני כרחוק אשראם בפונה מלבה הסואן של תל אביב, אבל מכפת לי, זה טעים.

לדבר הזה אין מתכון אחיד – כבר ראיתי "קערות בודהא" שלא היו יותר מסלט ירקות סתמי ברוטב סויה כלשהו, דרך קערות אורז עם כמה פרוסות אבוקדו וטופו ועד יצירות מורכבות כמו זו שאני הולכת להציע עכשיו.

הקערה שלי מורכבת לא במובן שהיא מסובכת או קשה להכנה, אלא במובן שהיא כוללת הרבה רכיבים שכל אחד מהם מוכן בנפרד.

זו הדרך של גוש נוירוזות חסר סבלנות שכמותי לתרגל קצת זן ודחיית סיפוקים (ולנצל מקסימום פרודוקטים במקרר שהגיע זמנם), אבל התוצאה כל כך טעימה שאני בהחלט מרגישה יותר מוארת עכשיו!
רק עוד מילה או שתיים (או משפט, או פסקה, מי סופר?): הרוטב הזה ממכר. גם אם אין לכם זמן למתכונים שלוקחים חצי יום (גם לי אין. זה היה במקרה). גם אם אין לכם על מה לשים אותו. אתם עלולים למצוא את עצמכם אוכלים אותו בכפית.

זה מה שקרה כשניסיתי לצקת את הרוטב בצורה חיננית. מביך.

אין כאן מתכון מפורט ומדוד (פרט לרוטב – שמאד כדאי לנסות אותו), אלא יותר הצעת הגשה.

• שימו לב ששני שלבים דורשים השרייה של כמה שעות מראש: הטופו והקשיו לרוטב.
• בהרבה מן המתכונים שראיתי נאמר שרצוי לאכול את המנה בטמפרטורת החדר כי בלה-בלה שקשור לזן. אבל זה מה שקורה ממילא כשצריך להכין כל רכיב בנפרד – הראשונים מתקררים עד שהאחרון מוכן, וכדי לא לאכול את המנה קרה לגמרי, כדאי להכין כמה שיותר מן השלבים במקביל.

בסיס דגנים:

לא נתעכב על זה. זה יכול להיות אורז, חיטה, קינואה או אפילו בורגול או קוסקוס אינסטנט, רק כדאי שיהיה מלא. חבל לקלקל את כל הזן הזה עם דגן מקולף ומולבן ונטול כל ערך תזונתי.

ירקות:

כרובית, ברוקולי ופטריות פורטובלו, חתוכים לגודל ביס, מרוססים במעט שמן וצלויים בתנור שחומם ל-200 מעלות למשך 30 דקות. (את הכרובית כדאי לרכך מעט לפני הצלייה. אני מכניסה אותה ל-8 דקות במיקרו בכלי סגור עם מעט מים ומדחיקה את הקלקול הקל בתרגול הזן. לו הייתי נירוונית יותר הייתי מאדה אותה בסיר. )

טופו:

(מבוסס על המתכון ל"טופו אפוי מושלם"של משחקת באוכל. הוא באמת מושלם.)

פורסים גוש טופו סטנדרטי (300 גר') לפרוסות בעובי סנטימטר.

בכלי שטוח שיכול להכיל את כל הפרוסות בשכבה אחת מערבבים ¼ כוס רוטב סויה, 1 כף מייפל או מירין, 1 כפית רוטב צ'ילי חריף, כמה טיפות שמן שומשום ושן שום קצוצה. המשרה צריכה לכסות את תחתית הכלי כך שתיגע בכל פרוסות הטופו. אם חסרים נוזלים ניתן להוסיף רוטב סויה וקצת מים ולתקן את שאר התיבול בהתאם.

מניחים את פרוסות הטופו במשרה ל-20 דקות, ואז הופכים אותן ומשרים ל-20 דקות נוספות.

בתום ההשריה מסדרים את הפרוסות בתבנית, יוצקים את שארית המשרה על הפרוסות (לא אמורה להישאר יותר מכף או שתיים) ואופים בחום של 200 מעלות – 15 דקות על צד אחד, ואז הופכים את הפרוסות ואופים 15 דקות על הצד השני.

רוטב:

משרים 100 גר' אגוזי קשיו במים למשך 4-5 שעות לפחות.

בתום ההשריה מסננים את המים ומכניסים לבלנדר עם:

מים חדשים עד כיסוי האגוזים

1 כפית גדושה מיסו

1 כף רוטב סויה

2 כפות מיץ לימון

1 כפית רוטב צ'ילי חריף

מבלנדרים עד שהתערובת חלקה ושמנתית, במרקם של טחינה סמיכה אך נוזלית. אם יש צורך אפשר להוסיף מעט מים.

ויש לזה אפילו קערה ייעודית!