מקבץ סתווי: קדרת אורז בתנור, מרק אישי בספל ובראוניז טבעוניים אולטימטיביים

כל הקיץ לא בישלתי כלום. פשוט שום דבר. חייתי על סנדוויצ'ים, סלטים, פירות,  וקצת (הרבה) ג'אנק וטייקאוויי. אני לא רוצה לדבר על זה.

אבל בינתיים מזג האוויר נהיה ידידותי יותר, וגם עברתי לדירה עם מטבח ידידותי יותר, ועם כל הידידותיות הזאת באוויר חזר לי החשק לבשל. ולחלוק כמה הברקות:

קדרת אורז מלא וכרוב בתנור

לא מזמן נתקלתי איפשהו במתכון לאורז אפוי ששבה את לבי:  אורז, מים רותחים, כף שמן, מלחפלפל, שעה בתנור ו-וואלה. בלי להשרות את האורז לכמה שעות (ניג'וס, אבל עושה הבדל גדול באורז מלא), בלי הקטע המלחיץ של להשאיר-את-המכסה-סגור-רבע-שעה כדי שהדגן המפונק ייצא אחד-אחד במקום דייסה (ואז מגלים שבישלתם יותר מדי, או פחות מדי, או שכל התחתית מפוחמת וכל מה שמעליה עדיין דייסתי – מקרים שקרו באמת. לחברה שלי. כחכוך. נתקע לי משהו בגרון, סליחה.)

בקיצור – מדובר בשיטת אנטי-פייל לעצלנים אמיתיים. רק שאותה חברה שלי (כחכוך) לא יכולה להכין סתם אורז-עם-בלי-כלום ולכן היא הוסיפה כרוב ותיבול אדום-מעושן. יאם.

צריך:

1 כף שמן

1.5 כוס אורז מלא

0.5 ראש כרוב פרוס לרצועות דקות

2.5 כוסות מים רותחים

1 מיכל רסק עגבניות של 100 גר'

1 כף רוטב סויה

1 כפית פפריקה מעושנת

מלח, פלפל

לעבודה:

1. מחממים תנור ל-180 מעלות
2. יוצקים את השמן לקדרה או סיר בעלי מכסה שאפשר להכניס לתנור (או קדרת חרס עם מכסה), מניחים  את האורז בשכבה אחידה ומעליו את רצועות הכרוב. לא מערבבים!
3. בקערה מערבבים את המים הרותחים עם רסק העגבניות וכל התיבול, ויוצקים על הכרוב והאורז שבסיר.
4. מכסים ואופים שעה.
5. אם רוצים, אפשר לכוון את התנור לגריל, להסיר את המכסה ולאפות עוד 5 דקות עד חריכה קלה של השכבה העליונה.

נמס בכוס – מרק מיסו אישי בספל

מליון וחצי גרסאות של מרקי מיסו מבושלים מסתובבים ברשת, ואני אומרת – למה ללכלך סיר? משחת הפלאים הזאת נמסה היטב במים רותחים, מה שהופך אותה למרק האינסטנט הכי נטול (מונוסודיום, כימיקלים, משמרים, יו ניים איט) ומלא (חלבונים, ויטמינים, מינרלים) שיש, ולכוס התה האישית שלי.

מתכון? כפית גדושה מיסו, כפית רוטב סויה, ספל, מים רותחים. לערבב עד שהמיסו נמס.

אבל סתם מרק צח קצת משעמם אותי, לכן אפשר להוסיף – לפי המצאי והחשק:

לפני מזיגת המים הרותחים: פטריית שיטאקי יבשה שבורה לפיסות קטנות, חופן קטנטן של אטריות אורז או ראמן, כמה קוביות טופו, שבבי סויה.

למרק המוכן: נבטים, גזיזי בצל ירוק, רצועות דקות של כרוב ירוק, כמה עלי כוסברה, טיפטופי רוטב צ'ילי ושמן שומשום קלוי.

ולקינוח: ה-בראוניז הטבעוניים ה-אולטימטיביים

אוח, בראוניז. נימוחים, קרמיים ופאדג'יים. ניסיתי עשרות מתכונים מהרשת (בעיקר כאלו שהכתירו את עצמם במגוון סופרלטיבים ושכנעו אותי בתמונות מפתות) וקיבלתי כל מיני תוצאות, החל מלבנות-חבלה חומות במקרה הרע ועד עוגות שוקולד דחוסות ויבשושיות במקרה הטוב.

עד ששיטוט מקרי התקיל אותי במתכון הצנוע-אך-הגאוני של עלמה-אשת-החיל, שבכלל קוראת לזה בשם המטעה "פאדג' שוקולד" (שום פאדג' שמכבד את עצמו לא מכיל קמח ולא עובר אפייה, למיטב ידיעתי) ולא מודעת לעובדה שהיא אוחזת במתכון האולטימטיבי-באמת לבראוניז טבעוניים, נימוחים כמו הדבר האמיתי, אם לא יותר. ואם ההמלצה הזאת לא משכנעת מספיק, מדובר גם במתכון סופר-קל ונטול כל רכיבים אקזוטיים מדי.

המתכון המפורט בלינק, רק כמה הערות ושדרוג:

-         עלמה השתמשה בתבנית 20X30. מניסיוני זו תבנית גדולה מדי לכמות הבלילה הקטנה, והתוצאה הטובה ביותר יצאה לי בתבנית אינגליש-קייק חד פעמית.

-         עלמה ממליצה לפרוס את העוגה לאחר קירור, אבל בעודה חמימה. אצלי במטבח, רק קירור מלא של לילה במקרר הניב פריסה מושלמת ונטולת פירורים.

-         מלח: לא מופיע במתכון המקורי, אבל קורט ממנו עושה הבדל גדול.

-         קמח: לבן במקור, אבל כוסמין מלא עושה יופי של עבודה.

-         שדרוג לחובבי הז'אנר: שוקולד-תפוזים ותוספת אגוזי לוז קלויים מומלחים.