אני יודעת, הדבר האחרון שהאינטרנט הזאת צריכה זה עוד בלוג מתכונים. ועם זאת אני פותחת אחד בתקווה ששלי יהיה קצת אחר.
למה? לא יודעת. אולי כי אני לא כזאתי בשלנית אז אני מאלתרת חופשי ולפעמים יוצאים מזה דברים טובים. אולי כי אני כל כך אוהבת אוכל טעים ועם זאת מקפידה לשמור על היקף המותניים שלי, ויוצאים לי כל מיני פתרונות מעניינים למאכלים לא-דיאטטיים בעליל. ואולי כי אין לי זמן, אז אני מתמחה בבישולים מהירים במיוחד.
בינתיים לא יהיו כאן תמונות, בעיקר כי אין לי איך כרגע, אבל עם הזמן, ואם תהיו איתי – אני מבטיחה להשתפר ולהשתכלל בהמשך.
כאמור, אני לא מתכונאית דייקנית. אני בעיקר מאלתרת ומעריכה כמויות בשיטת הסבתא. כאן אני אנסה לדייק, אבל אם אתם זקוקים למתכונים מדודים בגרמים – אל תבנו עלי. עוד דברים שלא תמצאו כאן זה בשר (אני לא בעניין), אוכל שמתאים לילדים (אין לי) וכמויות משפחתיות (מהסיבה הקודמת).
עד כאן אקספוזיציה. עכשיו ניגש לאכול. סיימתם? יופי, אז הנה קינוח.
רוב הבישולים שלי מתחילים בזה שאני פותחת את המקרר ומגלה שאין בו כמעט כלום, והמעט שיש לא מתחבר לשום מתכון שאני מכירה, ואז אני מתחילה לחפש. המתכון הבא הוא מה שיצא לי מתוך חשק עז למשהו מתוק שיעשה שימוש בגביע יוגורט מיותם, חצי חפיסת שוקולד ושתי ביצים על סף תפוגת תוקף.
מוס שוקולד יוגורט
כ-2 מנות נדיבות או 4 קטנות
המקור מכאן, עם התאמות שלי.
כמה הערות חשובות:
- זה מוס שוקולד עם יוגורט. קחו בחשבון שהוא יוצא מעט חמצמץ וזה בסדר, ככה זה צריך להיות.
- במקור משתמשים באונקיה אחת של שוקולד, שזה כמעט 30 גר' ובקוביות – בערך 2. עם כל הכבוד לקלוריות, זה מעט מדי. הכפלתי את כמות השוקולד והפחתתי את כמות הקקאו. בדיעבד הייתי מוסיפה אפילו עוד קצת שוקולד. אולי 75 גרם. זה מוס שוקולד, לא?
- במקור מומלץ להשתמש ביוגורט יווני סמיך – כלומר עם אחוז שומן גבוה –או לקחת יוגורט דל שומן ולסנן אותו מנוזלים במשך לילה. מניסיוני, סינון כזה יוצר סוג של גבינת לבאנה. לא משהו שאני רוצה בתוך מוס שוקולד. מצד שני, השתמשתי ביוגורט 1.5% בלי שום סינון ויצא מאד קליל. ענני. אם זה מה שאתם רוצים – סבבה. אבל אני מתכוונת להשתמש ביוגורט קצת יותר שמן בפעם הבאה ואלי לסנן אותו קצת. אבל רק קצת. בפעם השניה השתמשתי ביוגורט עזים 4.5% ויצא מוצלח הרבה יותר.
לעבודה:
50 גר' שוקולד מריר מאיכות טובה
1 כפית קקאו
1 גביע יוגורט טבעי
1 ביצה
3 כפות סוכר (אצלי זה דמררה, או קנים)
תיבול (אפשר גם בלי, אבל זה או-או, לא כולם ביחד): ½ כפית תמצית וניל / ½ כפית קפה נמס / גרידת קליפת תפוז או לימון / 1 כפית ליקר כלשהו, קינמון, תתפרעו כאן – אני תיבלתי בכפית למון קרד (ממרח לימוני-חמאתי שהבאתי מהביקור האחרון בלונדון)
ההכנה (שרק נראית ארוכה כי אני קשקשנית, אבל תכלס לוקחת עשר דקות)
- מרתיחים סיר קטן עם מעט מים ומנמיכים לאש קטנה אחרי הרתיחה.
- מניחים על הסיר את הקערה שבה נרצה להכין את המוס וממיסים בה את השוקולד.
- כשהשוקולד נמס מורידים מהאש (אבל משאירים את הסיר) ומערבבים לתוכו את היוגורט, הקקאו והתיבול. אם קרה לכם, כמו לי, שהיוגורט הקר גרם להתגבשות השוקולד החם ולא התערבב היטב – אל דאגה. בשביל זה הסיר עם המים נשאר על האש.
- מפרידים את הביצה. את החלבון מניחים בקערה נפרדת, את החלמון מוסיפים לתערובת השוקולד-יוגורט.
- מוסיפים לחלבון את הסוכר, מניחים את הקערה מעל סיר האדים ומקציפים לקצף נוקשה.
- (בינתיים, אם תערובת השוקולד-יוגורט נראית מעט גבישית, אפשר להסיר את קערת הקצף מהאדים ולהחזיר את קערת השוקולד יוגורט לכמה דקות תוך ערבוב – השוקולד יימס שוב ויתערבב היטב עם היוגורט.)
- מערבבים מעט מהקצף לתערובת השוקולד - השוואת מרקמים קלה - ואז מקפלים את שארית הקצף לתערובת בעדינות.
- מכניסים למקרר ומחפשים משהו אחר לאכול, כי את המוס הזה עדיף לנשנש מחר, או לפחות לתת לו כמה שעות טובות להתייצב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה